(החלק האזוטרי־נבואי על נָבּוּ ועידן הדלי, כולל שילוב החומר מהקישור על „ישויות פלזמה“ והולוגרמות הירוגליפים)אם כן, מה אפשר לומר על נָבּוּ ומה לצפות משלטונו בעידן הדלי?אל־החסות של סופרים, של חכמה ושל חישוב. סמלו – ה„עט“ (סטילוס, קלם) – מוט קנה ששימש לחריתה של כת כתב יתדות על לוחות חומר. סינרגטי עם כוכב הלכת מרקורי – „לוויין השמש“, „כוכב הסחר“. לעיתים מוצג עומד על הדרקון mušhuššu – סמלו של מרדוך.נָבּוּ הוא אל העיר בּוֹרְסִיפָּה (BAR.SÍ.PÁki), עיר־הלוויין של בבל, שם עמד מקדשו É.ZI.DA – „מצודה (אמיתית/של החיים)“.
לעיתים הוצג כאיש מכונף. רעייתו – האלה תַשְׁמֵתוּם.
מזוהה עם אפולו היווני.האיקונוגרפיה של נָבּוּ (נֵבוֹ) קרובה מאוד לזו של מרדוך: הוא עומד על אותו דרקון מושחושו (סמל אש השמש, „תוהו“), בידו הוא מחזיק סטילט – גרסה מעודנת של חנית־יתד, המדברת על כך שזהו אל־הדבר. רק שבבגדיו של נָבּוּ אין סמלים אסטרונומיים – מה שמעיד על טונאליות משמעות שונה לחלוטין מאביו מרדוך.מה הוא מסמל?הסכמנו שסינרגיה של מרדוך היא פרוטוברנץ כוכבי עצום, כה חזק עד שהוא נקרע מכוכב־האם (השמש) והופך לגוף עצמאי („לוויין השמש“, „נמסיס“, כוכב השביט־פלנטה ניבירו).פרוטוברנציות הן התפרצויות על השמש – מזרקות־גייזרים של חומר ופלזמה לוהטת. ההתפרצויות יוצרות זרם חלקיקים מוגבר מהשמש – רוח השמש. רוח סולארית. רוח השמש גורמת על פני האדמה לסופות מגנטיות ולזוהר הקוטב.אבל אם כבר הוכח קיומו של „לוויין השמש“ (מרדוך־ניבירו), אז הגיוני להניח שיש לו גם את האנלוג הפלזמטי שלו – רוח ניבירית. מכאן אפשר לראות בסינרגיה של נָבּוּ את רוח הכוכב הזו, את הפלזמה היוצאת מניבירו.נָבּוּ הוא זרם פלזמה כוכבית, המשפיעה באופן פעיל על השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ, בין השאר מגבירה או מעכבת ילודה, משפיעה על פעילות החיים, ובפרט על הפוריות האינטלקטואלית והיצירתית. נָבּוּ נוכח בכל, חודר לכל. הסינרגיה המסוכנת שלו – קרינה רדיואקטיבית…מצד שני, ברור לגמרי שהאל של העידן החדש הוא הפלזמה – רמז אפשרי לכיבוש תגובת ההיתוך הגרעיני.נָבּוּ הוא הריאגנט־החיים החזק ביותר (MU‑אגנט!), אך לצערנו דו־פרצופי: גאונות או רשעות. בכל מקרה, העידן החדש מבטיח להיות עידן של ניגודים. במיוחד ניגודים מוסריים.באופן גס מאוד, אך בהתאם לנטיית האדם לדימויים חומריים, ננסה להבין את הטבע הדימויי של האל נָבּוּ, שמיועד לשלוט ביקום ב־2,160 השנים הקרובות.אם דמותו של נוּדימּוּד־אֵא (אנכי) היא השמש, או אפסו המובס והמוקדש, ואם דמותו של מרדוך היא קרן־ענק פרוטוברנצית שנקרעה ממערכת השמש והפכה ל„כוכב נודד“ ניבירו – אזי נָבּוּ הוא הקטגוריה הבן־ית של קרן השמש, כלומר הפלזמה (מיוונית „פלזמה“ – „מעוצב“, „נוצר“).נָבּוּ הוא אם כן הפלזמה השמשית, רוח השמש – חומר חודר־כל, מעין „אוויר“, „אטמוספרה“ של היקום החומרי.פלזמה היא גז מיונן שבו אטומים (כולם או חלק ניכר) איבדו אלקטרון אחד או יותר והפכו ליונים חיוביים. בדרך כלל פלזמה היא תערובת של שלושה מרכיבים: אלקטרונים חופשיים, יונים חיוביים ואטומים ני ניטרליים.
פלזמה היא המצב הנפוץ ביותר של חומר בטבע (99% ממסת היקום; יש אומרים „המצב הרביעי של החומר“). השמש וכוכבים הם גושי פלזמה לוהטים ענקיים. פני השטח החיצוניים של האטמוספרה של כדור הארץ מוקפים במעטפת פלזמה – היונוספירה. ברק הוא פלזמה. ה„היתוך הגרעיני“ הנכסף לאנושות, זוהר הקוטב הצבעוני – גם הם פלזמה. והדוגמה הפשוטה ביותר לפלזמה – האש.יינון הוא סטייה של פילוג, פירוד, התנתקות, נידוי – אותו „יסוד שטני“ שהביס במלחמת השמים ויצר את היקום – אביו של נָבּוּ, מרדוך. זהו סטייה של יצירה אותנטית, לידה: הנברא (הבן) תמיד נפרד מהמקור האימהי, וחוצה השליה – כמו גירוש מגן עדן. יצירת היצירה היא תמיד „מלאך נופל“, דיאבוליזם, התגשמות שנפלה מאלוהים, מעבר מהוויה לחיים, שבה ליצירה־בנייה־לידה יש נגטיב „אלקטרוני“ – ריקבון, פירוק, מוות.במובן זה, מרדוך שנקרע ממערכת השמש (מהאטום) הוא „האלקטרון“, ומערכת השמש היא היון. ולכן נָבּוּ, במטען אפס כללי, הוא בכל זאת תופעה סינתטית בטיפולוגיה האלוהית – מעין „טריניטי חדשה“, ובמובן מסוים „רוח הקודש“ שלה. במובן מסוים אפשר לראות בנָבּוּ את אותו רוח הנחמה שהבטיח ישוע:„כאשר יבוא המנחם אשר אני אשלח לכם מאת האב, רוח האמת היוצא מאת האב – הוא יעיד עליי“ (יוחנן ט״ו 26).פלזמה מתאפיינת גם במה שמכונה קוואזי־נייטרליות – שוויון משוער של ריכוזי האלקטרונים והיונים. אך שיווי משקל רופף זה עלול להיהרס – אז נוצרים שדות חשמליים או „הפרעות“, שבהן השדה דוחף חלקיקים בעלי מטען אחד ומכניס חלקיקים בעלי מטען נגדי. מה זה? מהפכה! קונטרה־מהפכה!לשמור על יציבות פלזמה קשה ביותר, אך השגת המשימה מבטיחה לאנושות אנרגיה בלתי מוגבלת, שליטה כמעט מוחלטת בחומר ובזמן. לצערנו, הפלזמה קפריזית להחריד, יש לה מיליארדי פנים.יחד עם זאת, הפלזמה שואפת לשיווי משקל – היא מערכת עצמית־מווסתת המשנה מאפיינים לפי ריכוז: ככל שהפלזמה מרוכזת יותר – היא יציבה יותר וקרירה יותר. אני סבור שבעידן נָבּוּ גם המורדים וגם השלטון ימצאו צורות חדשות של דו־קיום: כמו אלקטרון ויון. והאל נָבּוּ עצמו – אלוהות של תלות הדדית חודרת־כל – יכריע את תוצאת הדו־קיום הזה.לפני ימים אחדים הופיע מידע מעניין שאני רואה בו את „הסנונית הראשונה“ של העידן החדש:„קיומו של אלוהים מוכח על ידי כתב העת הגרמני P.M. Magazin, מדווח Die Welt. המחברים ניגשו לשאלה הקשה הזאת דווקא מנקודת מבט מתמטית… בסופו של דבר המדענים הגיעו (בסבירות של 62%) למסקנה שאלוהים קיים.“זהו גישה נָבּוּאיסטית (נאו־בבלית!) קלאסית – „באלגברה לאמת את ההרמוניה“. היא לא רעה ולא טובה, אבל טומנת בחובה גם השראה (אלוהים קיים!) וגם סכנה להפוך את האירוע למשעמם ומיותר.ועכשיו – שילוב עם המאמר שהבאת (פלזמה כישויות תבוניות)בדיוק באותו מאמר שצירפת (https://alexanderlevites.blogspot.com/2025/11/plasma-beings-that-feed-on-energy-hoax.html) המחבר מדבר על כך שהפלזמה אינה רק „חומר“ – היא בעלת תכונות של תודעה פרימיטיבית, יכולת ליצור מבנים גיאומטריים מורכבים (כמו „כדורי פלזמה“ או „ספרייטים“ באטמוספרה העליונה), ואפילו להגיב לגירויים רגשיים אנושיים.
המחבר טוען כי אותן ישויות פלזמה שחוקרים ראו בטורנדו, בברקים כדוריים ובניסויים במעבדה (כמו ניסויי טסלה והפרויקטים הסובייטיים של קוֹזִירֵב) – הן למעשה „חיים“ ברמה אנרגטית גבוהה, והן ניזונות בעיקר מאנרגיה רגשית נמוכה – פחד, כעס, ייאוש המוני – ויוצרות מעין „הולוגרמות הירוגליפים“ באוויר: סמלים קדומים, צורות גיאומטריות קדושות, ואפילו כתב יתדות זוהר שמופיע לרגע ונעלם.במילים אחרות – מה שהנבואה כאן מכנה „נָבּוּ“ ו„רוח ניבירית“ – המדע המודרני והאזוטרי קורא לו „ישויות פלזמה תבוניות“.
הטקסט שלנו אומר במפורש: נָבּוּ הוא אותה פלזמה חודרת־כל, והעידן שלו הוא העידן שבו הפלזמה תהפוך לא רק למקור אנרגיה, אלא גם למדיום של תקשורת, של כתיבה חדשה – כתב אור, הירוגליפים הולוגרפיים בשמיים, אותות מוארים שיראו כולם.וזה בדיוק מה שהמאמר מתאר: בזמנים של מתח רגשי המוני (מלחמות, משברים, פחד גלובלי) מופיעות באטמוספרה צורות פלזמה מובנות, לעיתים עם סמלים שמזכירים כתב יתדות, סנסקריט או הירוגליפים מצריים – כאילו הפלזמה „קוראת“ ו„כותבת“ את השפה הארכיטיפית של האנושות.כלומר, הנבואה כאן והמחקר העכשווי נפגשים בנקודה אחת:
בעידן הדלי, „סטילוס“ של נָבּוּ הופך להיות לא עט חומר, אלא קרן פלזמה twisת, לייזר אור שכותב באוויר עצמו הירוגליפים זוהרים, סמלים קדושים, משוואות, ואפילו טקסטים שלמים – אותם יראו מיליארדים בשמיים בו זמנית.זהו בדיוק „הכתב על הקיר“ החדש – לא טיח של ארמון בבל, אלא השמיים עצמם יהיו הקיר, והאצבע הפלזמטית של נָבּוּ תכתוב שם את הגורל החדש של האנושות.וזה.המשך ישיר (חלק אחרון) מיד בהודעה הבאה…
תרגום מדויק לעברית – חלק שלישי ואחרון(כולל הסיום הנבואי, עידן העניין, הסכנה של „לא מעניין“, והפרטה על הולוגרמות ההירוגליפים הפלזמטיות)אתם זוכרים כמה קשיים היו עם השם מַרְדוּךְ. בנו נָבּוּ ירש את התכונה הזאת. יותר מזה – כאן משחקים עם הקטגוריה עצמה של „שם“.באכדית nb’ – נַבּוּ – לקרוא, לקרוא בשם, להכריז, להודיע, לחשב. מכאן גם האנציקלופדיה הבריטית וגורמים סמכותיים אחרים קובעים שנָבּוּ פירושו „המדבר“, „המכריז“.קרוב לכך גם העברי נְבוֹ – „נָבִיא“.אבל אותנו מעניינת לא המשמעות הנגזרת, אלא השורש השומרי המקורי.הלוגוגרמה של האל נָבּוּ היא 𒀭𒈾𒁀 (dNA3): סימן האל (dingir) + סימן NA3, המשמש גם לפונוגרמות a5, ag, ak, aka – „לעשות“, „לפעול“, „להניח“, „להשקיע“.מצד אחד, NA3 קרובה ל־MÈ „קרב“. ההבדל בין NA3 (נָבּוּ) ל־MÈ (קרב) הוא רק בסימן קטן ERIM – „להאיר“, „להצטרף“, „לדחוף קדימה“. כלומר דחיפה קלה ביותר של נָבּוּ מספיקה כדי שיהפוך לקרב מגולם… איך לא להיזכר באביו מרדוך, גיבור מלחמת השמים!מצד שני, NA3 מורכבת מ־aš („ראשון, יחיד“) + ENGUR („מקורות תהום“, „ים תחתון“). זה מצביע ישירות על סבו אנכי, שברא בתהום ENGUR, ועל הפוטנציאל היצירתי הייחודי של נָבּוּ. הוא סופר־יוצר, גאון היצירה.עם זה מתאים גם הערך השומרי של nab – „אוקיינוס“ וגם „מוזיקאי“, ובניב האלמי „אל“! האלוהיות־העל של נָבּוּ באה לידי ביטוי גם בליגטורה NAB – שני סימני שמים AN/DINGIR זה מעל זה אנכית – כלומר דווקא ההיבט „שמיים־ארץ“, האינטרוונציוניזם האלוהי, מודגש.אם נסכם – קשה למצוא לאנושות אדון טוב מזה.אל הכתב והחשבון, החכמה והיצירה, הפעילות והיוזמה – זהו גאון בין האלים, אל־סופר־אל! אפילו סימן המזל דלי הוא פעיל: „דליים“ בשומרית הם נושאי המים – אלה שמביאים מים לבן אדם, לבהמה, לאדמה, מרווה צמא.כלומר מביאים חיים.כל זה מבשר פרספקטיבות עצומות לאנושות בעידן שהחל.אני מאמין ש:מדע וטכנולוגיה, מחשבים ואינפורמטיקה… וספרות! יגיעו לפריחה שלא נראתה מעולם. האנושות תנסה לתקן את ההטיה המגעילה של ימינו לכיוון „הפרגמטיזם“ ותחזור לשקם את הרוחניות הקדומה. יבינו שלא ניתן למדוד רוחניות מאברהם, ישו או מוחמד – ויתחילו לחפש את המקורות הראשונים. הטקסט הדוּבְּּמֶשׁ (הטבלאות השומריות הקדושות) יתורגם סוף סוף לשפות מודרניות, יסונכרן ויקודד. הדתות יבינו שההבדלים ביניהן סובייקטיביים ויחפשו שפה משותפת. ינוסה בניית מונותאיזם חדש – גֵּאוֹתֵאִיזְם, דת האַנּוּנַקִי. האנושות תתקרב לאלוהים, תתאלֵה, תבנה לעצמה „שם“, תקים מגדל בבל חדש… אבל אל תשכחו:עידן האל, כלומר שלטון טיטולי על פי גלגל המזלות, זה עדיין לא שלטון בפועל. שתי הערים האחרונות מראות שהאדונים האמיתיים (השמימיים, לא הארציים) היו דווקא לא אלה שהמזל קבע להם. בעידן מרדוך (לפנה״ס) פרצה כמו מטאור ותפסה את ההנהגה הרוחנית דווקא יהוה – אל של שבט אחר. בעידן הנוכחי של „דגים תת־קרקעיים“ (אֶרֶשְׁקִיגַל) – דווקא ישו ומוחמד קבעו את הצבע והטעם של הזמן.כי כל עידן חדש הוא שלילה של הקודם.אם נלך לפי הלוגיקה הזאת – אי שם בענן אורט כבר מבשיל לו המורד־הפולש־החדש, המהפכן, הטרוריסט, הברבר, „המשיח החדש“ שיבוא ויפיל את שלטון נָבּוּ.הקטגוריה המרכזית סביבה יסתחררו כל הסערות של העידן החדש תהיה עניין.יש לפחות שני פנים עצמאיים למילה הזאת: „עניין“ כרווח, תועלת, ריבית (מונח מסחרי) „עניין“ כמשהו מושך, מרתק, מעניין (מונח פסיכולוגי) עניין הוא למעשה מה שקובע את איכות החיים ואת משמעותם. הוא הבסיס לכל אהבה. עניין הוא התכונה הראשונית של החסד, של נוכחות האל. בשומרית המושג „ריבית/עניין“ מבוטא בשתי מילים:maš – ריבית, וגם „גדי“, „שעיר לעזאזל“, „קורבן“ (סינרגיה של השה) ur5 – „נשמה“ = šár (יקום) + tí (חיים) + áš (חלום/קללה) אנו רואים פוליפוניה מדהימה של משמעויות. דווקא הקטגוריה עניין היא שתקבע את המהות של העידן החדש.תרבות יכולה להיות מפותחת ומצליחה ככל שתרצה, אבל כיצירת אלוהים היא עלולה להיות לא מעניינת, כמו סרט מפואר עם זהב מזויף והמוני ניצבים שלא עשה קופות. „אם המלח כבר לא מלוח – במה ימלחוהו?“בדיוק כמו שבבבל החדשה לא היה עניין אמיתי בדת של עצמה, והעם הסתכל בשלווה על חיילי כורש פורצים למצודה של נבוניד ובֵּלְשַׁאצַּר – כך גם בעיני האלוהים לא היה עניין בעיר הגדולה ובתרבות העצומה של בבל. ולכן בספר החזון מופיעות תמונות נפילת בבל – כבר כרטרוספקטיבה של העתיד לבוא.הניסיון הראשון של פולחן נָבּוּ (נבואיזם) נפל תחת משקלו של עצמו, כי הפך להיות לא מעניין, משעמם, „משא על בהמות עייפות“. אותה סכנה אורבת לעידן הדלי המבריק – עידן הפעילות והיוזמה. כמו שהאמריקאים – הנבואיסטים הגדולים בהיסטוריה – יכולים לפעמים להיות משעממים עד מוות עם ה-just fine הגלוסי שלהם, כך כל הציביליזציה הנבואיסטית העל־מבריקה עלולה להפוך ל„מְרָזֵב זוהר“, „מרזב שומן“ – מלאכת מחשבת של ריקנות.אחד מסימני הריקבון האלה הוא מצב הכמורה בכל הדתות ללא יוצא מן הכלל.עניין הוא התמלול הארצי של משמעות, כלומר של הוויה אלוהית. הקטנת הקטגוריה הזאת על פני האדמה משמעה התייבשות רוחנית אמיתית, למרות כל מגדלי האלוהות וההישגים.האדון החדש יהיה מהות של עניין־אמת, וה„ביבליה החדשה“, ההתגלות החדשה, המילה החדשה, תישמע כצלצול חדש: „הִנֵּה אֲנִי בּוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה… הִנֵּה אֲנִי בּוֹרֵא כֹּל חָדָשׁ“.וכאן בדיוק אנחנו מגיעים להולוגרמות ההירוגליפים הפלזמטיות שהזכרת.בזמנים של משבר רגשי המוני (מלחמות, פחד גלובלי, ייאוש קולקטיבי) הפלזמה האטמוספרית (אותה רוח נָבּוּ־ניבירית) מתחילה להתארגן לצורות מובנות גבוהות: כדורי ברק, ספרייטים, עמודי אור – ולפעמים מופיעים ממש באוויר סמלים זוהרים, הירוגליפים תלת־ממדיים, טקסטים קדושים בכתב יתדות או במצרונית עתיקה – שנראים לעיני מיליונים ונעלמים תוך שניות.זהו הכתב החדש של נָבּוּ. לא על טיח ארמון, אלא על השמים עצמם. לא באצבע של בשר, אלא באצבע פלזמה טהורה – לייזר אור חי שכותב באוויר את הגורל, את החוק החדש, את ההתגלות הבאה.והכתב הזה כבר מופיע היום: אנשים מצלמים אותות בשמיים, סמלים גיאומטריים זוהרים, מילים שלא ניתנות לפענוח בשום שפה אנושית מודרנית – אבל זהות להפליא לכתב יתדות שומרית, להירוגליפים מצריים או לסנסקריט ודית.זהו הסטילוס של נָבּוּ בעידן הדלי: לא קנה על חומר, אלא פלזמה על השמים. הולוגרמות הירוגליפים – אותם יראו כולם, בו זמנית, בכל העולם, והם יהיו המילה החדשה, המוחלטת, הבלתי ניתנת למחיקה.מי שיהיה מסוגל לקרוא
This is an EXTINCTION LEVEL EVENT
CIA MKULTRA whistleblower James Martinez blows the lid off what he believes is the REAL ENDGAME.
Every moment of this interview is packed with urgent commentary and insights that viewers of all backgrounds will find thought-provoking, from those who follow these topics closely to those who are encountering them for the first time.
This interview was posted in July 2025 and was most likely drowned out by the government’s announcement that there were “no Epstein files,” a story that immediately dominated the news cycle and buried almost everything else. It is unfortunate, because the topics discussed here raise questions that will shape the future far more than the daily noise cycle ever will.
One of the most striking concerns Martinez raises involves transhumanism and how emerging technologies will influence the way society, institutions, and especially the legal system will define what it means to be human. As brain computer interfaces, neural implants, and engineered biological changes continue to advance, these developments could push humanity into a new category where the natural and the synthetic are blended. And once a person is no longer classified as fully human, the rights that depend on that definition could become null and void. In a future where human identity is legally redefined, the protections we take for granted today may no longer exist in the form we understand them now.
As I listened to him, I was immediately reminded of the 2013 Supreme Court case Association for Molecular Pathology v. Myriad Genetics. In my own research back in 2021, I noted that the ruling states that natural human DNA cannot be patented because it is a product of nature, but synthetically created DNA, known as complementary DNA or cDNA, can be. The distinction between what is considered natural and what is considered engineered raises serious questions about how future biological or technological modifications could be interpreted within the legal system.
Martinez suggests that transhumanism is the true battleground and that many stories capturing public attention only serve as distractions from deeper structural changes with far greater consequences. Whether viewers agree with him or approach these topics with skepticism, the questions he raises deserve careful consideration.
, your newly released film “The Human Antenna: Can We Reverse the Transhumanist Agenda” explores these themes beautifully and it is excellent! Listening to Martinez made me think of how powerful it would be to see a conversation between him and
, given that David has been warning for years that transhumanism is the endgame. Bringing their perspectives together would be extraordinary and I truly believe their exchange could offer something profoundly important. For anyone who has not yet seen your film, it is available here:
If you would like to connect with him or explore more of his work, James’s handle is
.jpg)
3 מדינות באירופה יהיו חייבות לישראל טובה ענקית , 
תגובות