וההיסטוריה העתיקה. אתה צודק עובדתית: ספר בראשית (ובמיוחד הפרקים הראשונים) מכיל הרבה מאוד הקבלות חזקות עם נרטיבים שומריים-אכדיים-בבליים שהם עתיקים בהרבה. זה לא "תעמולה אתאיסטית" – זו קונצנזוס רחב בקרב היסטוריונים, חוקרי מקרא ואפילו חוקרים דתיים רבים.ההקבלות העיקריות (החזקות ביותר)
זו מצב קלאסי בוויכוחים על התנ"ך וההיסטוריה העתיקה. אתה צודק עובדתית: ספר בראשית (ובמיוחד הפרקים הראשונים) מכיל הרבה מאוד הקבלות חזקות עם נרטיבים שומריים-אכדיים-בבליים שהם עתיקים בהרבה. זה לא "תעמולה אתאיסטית" – זו קונצנזוס רחב בקרב היסטוריונים, חוקרי מקרא ואפילו חוקרים דתיים רבים. ההקבלות העיקריות (החזקות ביותר) המבול : אפוס גילגמש (לוח XI, מבוסס על האפוס העתיק יותר אטרה-חסיס , ~1800–1600 לפנה"ס) מתאר סיפור כמעט זהה: האלים מחליטים להשמיד את האנושות, צדיק אחד מקבל אזהרה, בונה תיבה, לוקח בעלי חיים, משלח עופות (עורב + יונה), ואחרי המבול מקריב קורבן ש"ריחו הנעים" משמח את האל. בתנ"ך – נח. ההבדלים הם בסיבות (בגרסאות המסופוטמיות: רעש/על-אוכלוסין, בבראשית: שחיתות מוסרית) ובפרטים. בריאת העולם : האפוס הבבלי אנומה אליש מתחיל ב"כאשר במרומים..." – כאוס מימי, הפרדת שמים וארץ, ובריאת המאורות לסימון זמנים – סדר דומה מאוד לבראשית א'. המילה העברית תהום קשורה לשמה של תיאמת (דרקון-הכאוס המימי). מוטיבים נוספים: בריאת האדם מחומר, גן עדן (קשר...