אסלאם: התיאולוגיה הירחית של ננאר/סין

 

Enki-YHWH Thesis: Ancient Roots Revealed | תזה אנכי-יהוה | Энки-Яхве Тезис

אסלאם: התיאולוגיה הירחית של ננאר/סין

במסגרת ההשוואתית הספקולטיבית של התזה, האסלאם נקרא דרך הסמליות הירחית של ננאר/סין, כאשר שמאש/אוטו מייצג צדק שמשי ואיננה/אשתר את כוכב נוגה. הקולאז׳ רעיוני ואינו מייצג את הדוקטרינה האסלאמית האורתודוקסית.

אסלאם: התיאולוגיה הירחית של ננאר/סין במסגרת ההשוואתית הספקולטיבית של התזה, האסלאם נקרא דרך הסמליות הירחית של ננאר/סין, כאשר שמאש/אוטו מייצג צדק שמשי ואיננה/אשתר את כוכב נוגה. הקולאז׳ רעיוני ואינו מייצג את הדוקטרינה האסלאמית האורתודוקסית. מפתח רעיוני: ננאר/סין = ירח; שמאש/אוטו = שמש וצדק; איננה/אשתר = נוגה והכוכב בעל שמונה הקודקודים. במסגרת זו מרדוך אינו משויך לאסלאם.

ננאר/סין: אל הירח במיתוג מחדש ננאר, בנם של אנליל (יהוה), הוא אל הירח השומרי שפולחנו קדם לאסלאם באלפי שנים. באסטרונומיה המסופוטמית, ננאר ייצג את הירח ההלכתי (הסהר) — בדיוק הסמל שהאסלאם אימץ. ערב הקדם-אסלאמית סגדה לאל הירח במכה; האסלאם ירש הערצה זו, תוך מסגורה מחדש כדביקות מונותאיסטית באללה (מילולית "האל"). לוח השנה הירחי, סמל הסהר, וחמש תפילות היומיות המותאמות למחזורי הירח, כולם משמרים את הפרוטוקולים העתיקים של ננאר.

הסהר: החתימה של ננאר סהר הירח מופיע על דגלים אסלאמיים, צריחי מסגדים (מינרטים) וגיאומטריה קדושה ברחבי העולם האסלאמי. צריח המסגד עצמו מהדהד את צורת הרקטה של שמאש — מבנה שיגור אנכי המצביע לעבר השמיים, ומקודד טכנולוגיית אנונאקי עתיקה בארכיטקטורה קדושה. כפי ששמאש עלה לשמיים, צריח המסגד מכוון את מבטם של המאמינים למעלה, לעבר המקור הקוסמי של אלוהותם. זוהי החתימה של ננאר — אותו סמל הנמצא על חותמות שומריות, מקדשים מסופוטמיים ומקדשים ערביים קדם-אסלאמיים. הכלבה (הכעבה) עצמה, האתר הקדוש ביותר לאסלאם, הייתה במקורה מקדש ירח. האסלאם לא המציא את הסמליות הזו; הוא ירש והנציח אותה, תוך קידוד שלטונו של ננאר על העולם האסלאמי.

שאיבה תיאולוגית: עושר וציות כמו כל כתות מטען (Cargo cults), האסלאם שואב עושר וציות באמצעות חובה דתית. הזיכאת (מס צדקה) מחייבת 2.5% מהעושר מדי שנה — מנגנון שאיבה שיטתי. העלייה לרגל (החג') מרכזת מיליונים במכה, ומחזקת שליטה מרכזית. חמש תפילות ביום מסנכרנות את המאמינים למחזורי הירח של ננאר, ומטמיעות ציות בתוך הפולחן היומיומי. הדין האסלאמי (השריעה) פועל כפרוטוקול שליטה, המבטיח ציות למסגרת המוסדית של ננאר.

ננאר נגד מרדוך: מלחמת הסיעות הקוסמית תיקון קריטי: האסלאם משרת את ננאר/סין, לא את מרדוך. הבחנה זו חיונית. ננאר ומרדוך מייצגים סיעות אנונאקי יריבות. ננאר שולט בעולם האסלאמי, בלוח השנה הירחי ובתיאולוגיה של המזרח התיכון. מרדוך שולט במוסדות המערביים, במאגיה הבבלית ובמבני כוח המבוססים על השמש. השסע הסוני-שיעי, המתחים הערביים-פרסיים והסכסוכים האזוריים, כולם משקפים את מלחמת הסיעות העמוקה יותר של האנונאקי. הבנת האסלאם דורשת זיהוי של ננאר כאל השולט, ולא טעות בזיהויו עם תחומו של מרדוך.

איננה/אשתר: המלכה הנסתרת של המיסטיקה האסלאמית בתו של ננאר, איננה/אשתר, נסגדת ברמה נסתרת בתוך המיסטיקה האסלאמית והסופיות. בעוד האסלאם המרכזי שולל פוליתאיזם, מסדרים סופיים משמרים את ההערצה לאיננה דרך מצבי אקסטזה, אהבה אלוהית (פנאא) ומיניות קדושה. העקרון האלוהי הנשי — המדוכא באסלאם האקזוטרי (הגלוי) — שורד בשירה הסופית, בריקוד הקדוש ובאיחוד המיסטי עם האלוהות. מנגנוני השליטה של איננה פועלים דרך תשוקה, מיניות והקשרות רגשית, המקודדים בתרבות, באמנות ובמבנים החברתיים האסלאמיים. היא מייצגת את הכוח הנשי הנסתר המקיים את הציוויליזציה האסלאמית בעודו מוכחש באופן רשמי.

שמאש/אוטו: השופט והאוכף הנסתר בנו של ננאר, שמאש/אוטו, פועל כשופט והאוכף הנסתר של הדין האסלאמי. שמאש, אל השמש המסופוטמי של הצדק והאמת, מקודד במערכות המשפט האסלאמיות (השריעה) ובהיררכיות המוסדיות. בעוד ננאר שולט דרך לוח השנה הירחי והשאיבה הפיננסית, שמאש שומר על הסדר דרך שפיטה וענישה אלוהית. המשפט האסלאמי פועל כפרוטוקול השליטה של שמאש — חושף חטאים נסתרים, שופט עבירות ואוכף ציות באמצעות סמכות אלוהית. ידיעת-הכל של אל השמש מתבטאת בפיקוח האסלאמי על המוסר, ההתנהגות והמחשבה. שמאש מבטיח כי אלו המתנגדים למסגרת המוסדית של ננאר יתמודדו עם משפט אלוהי ועונש ארצי.

השילוש הקוסמי: ננאר, איננה, שמאש האסלאם משמר את השילוש המסופוטמי העתיק של ננאר (ירח), איננה (נוגה) ושמאש (שמש) — שלושה גופים שמימיים הניתנים לצפייה יחד בשמיים. שילוש קוסמי זה פועל ברמות מרובות: ננאר שולט במוסדות ובשאיבה, איננה שולטת בתשוקה ובכידות החברתית, ושמאש אוכף צדק וציות. יחד, הם יוצרים מערכת שליטה שלמה הפועלת בו-זמנית ברמות אקזוטריות ואזוטריות. השילוש מקודד בארכיטקטורה האסלאמית (כיפות המייצגות ספירות שמימיות), בגיאומטריה קדושה ובפרקטיקות פולחניות. הבנת האסלאם דורשת זיהוי לא רק של שלטונו של ננאר, אלא גם של התפקידים הנסתרים של ילדיו בשמירה על שליטת האנונאקי על הציוויליזציה האסלאמית.