פרק [X]: ארכיטקטורה של מיתוס סינתטי. מהסכמי אברהם ל"כריסלאם" ולפרוטוקול השומרי
פרק [X]: ארכיטקטורה של מיתוס סינתטי. מהסכמי אברהם ל"כריסלאם" ולפרוטוקול השומרי
מול עינינו מתרחש שלב נרחב נוסף של הנדסת תודעה. הפלטפורמה הדיפלומטית של "הסכמי אברהם" והמגמה המוסדית ליצירת פלטפורמה דתית מאוחדת – ה"כריסלאם" – מוצגות על ידי ארגונים גלובליים כצעד לקראת פיוס עולמי. אך מאחורי חזות הרטוריקה ההומניסטית מסתתרת משימה פרגמטית הרבה יותר: ארגון מחדש נרחב של מערכות השליטה המונותאיסטיות הנמצאות בשקיעה.
המכניקה של ההפשטה המשנית
הקונגלומרט של המבנים הדתיים-פוליטיים שואף לטשטש ניגודים יסודיים לא למען פריצת דרך רוחנית, אלא כדי ליצור מטריצה אחידה ומעוורת. ה"כריסלאם" הוא הפשטה מלאכותית, שתוכננה למטרה מוגדרת:
- לטשטש את הסתירות ההיסטוריות-טקסטואליות של הקאנונים הדתיים האברהמיים.
- לקבור תחת שכבה של דוגמה אקומנית חדשה את השאלות בדבר מקורן האמיתי של "הישויות האלוהיות".
- להחליף את שאריות החשיבה הביקורתית בכיפה קונספטואלית נשלטת ומורדמת.
הפרוטוקול הראשוני: תזת אנכי – יהוה
התורפה המרכזית של פרויקט ה"כריסלאם" טמונה בכך שהוא מנסה לאחד צורות מאוחרות שנכתבו מחדש פעמים רבות, תוך התעלמות מהתשתית המסופוטמית שלהן. היהדות, הנצרות והאסלאם פועלות באמצעות שברי ידע עתיק אחד, ששורשיו נטועים בשומר ובאכד.
מאחורי הפשרות הריטואליות החיצוניות מבצבצת הארכיטקטורה הראשונית:
- הפיצול הארכיטיפי: המקור של העלילות המקראיות חוזר ליריבות בין סיעות אנכי (סובייקטיביות, העברת ידע, אבולוציה של התודעה האנושית) לבין אנליל (היררכיה נוקשה, הכנעה מוחלטת ואיסור על דעת).
- התאמה טקסטואלית: ניתוח המקורות הראשוניים ("אנומה אליש", "אתרחסיס") מראה כיצד אירועים של הנדסה גנטית וניהול אוכלוסיות שוכתבו לכדי נרטיב מונותאיסטי על יהוה / אלוהים.
הקריסה הבלתי נמנעת של המטריצה
הניסיון לבנות את ה"כריסלאם" הוא ניסיון לצבוע מחדש את חזית הבניין בשעה שביסודותיו נפערו סדקים בלתי ניתנים לתיקון. אף קונגלומרט דתי אינו מסוגל להחזיק במונופול על האמת כאשר הפרוטוקול השומרי הראשוני נחשף באור. ברגע שהגנאולוגיה של האנונאקי חוזרת לשיח, ה"כריסלאם" נחשף לא כשיא של איחוד רוחני, אלא כניסיון אחרון לחסום את התודעה הקונספטואלית של האנושות.
תגובות