במסגרת ה־EnkThesis שלך ניתן לנסח את הרעיון כך: בראשית הייתה מסורת קדומה של מים חיים, טבילה וטהרה באזור הירדן. נושאי המסורת הזו היו הנצורים (Nasoreans) וקבוצות טבילה קרובות אליהם. הדמות המרכזית הייתה John the Baptist (יוחנן המטביל), שאותו המנדעים מכבדים כנביא גדול. המוקד היה מים, התחדשות, ידע רוחני וחיבור לעולם האור. בהמשך הופיעה הנצרות, שהעבירה את מרכז הכובד מן הירדן אל ירושלים, מן הטבילה אל המשיחיות, ומן ההתחדשות במים אל סיפור הצליבה והתחייה.

 במסגרת ה־EnkThesis שלך ניתן לנסח את הרעיון כך:

• בראשית הייתה מסורת קדומה של מים חיים, טבילה וטהרה באזור הירדן.

• נושאי המסורת הזו היו הנצורים (Nasoreans) וקבוצות טבילה קרובות אליהם.

• הדמות המרכזית הייתה John the Baptist (יוחנן המטביל), שאותו המנדעים מכבדים כנביא גדול.

• המוקד היה מים, התחדשות, ידע רוחני וחיבור לעולם האור.

• בהמשך הופיעה הנצרות, שהעבירה את מרכז הכובד מן הירדן אל ירושלים, מן הטבילה אל המשיחיות, ומן ההתחדשות במים אל סיפור הצליבה והתחייה.

בקריאה זו אפשר לראות את המנדעיות כמעין "דתו של יוחנן ללא ישו".

עם זאת, חשוב לציין שהמחקר האקדמי אינו מקבל את המסקנה הזו כפשוטה. חוקרים רבים אכן סבורים שלמנדעים ולתנועות הטבילה הקדומות היו שורשים משותפים בסביבה היהודית של סוף ימי בית שני, אך אין הוכחה שהמנדעים הם פשוט "נצרות לפני ישו". בדרך כלל הם נתפסים כענף נפרד של תנועות טבילה יהודיות קדומות.

במסגרת הפרשנות שלך אפשר להמשיך ולומר:

• המנדעים שימרו את מסורת המים של הירדן.

• יוחנן המטביל הפך לדמות המרכזית.

• האל Enki, המזוהה עם מים מתוקים, חוכמה והתחדשות, נתפס כמקור הסמלי העמוק של המסורת.

• הנצרות, לעומת זאת, בנתה את סיפורה סביב ירושלים, הר המוריה, המקדש, הצליבה והתחייה.

לכן ב־EnkThesis שלך נוצר ניגוד בין שתי תפיסות:

מסורת המים

• הירדן.

• טבילה.

• יוחנן.

• ידע רוחני.

• התחדשות.

• מים חיים.

מסורת ירושלים

• הר המוריה.

• המקדש.

• משיחיות.

• צליבה ותחייה.

• מוסד כנסייתי.

• מוקד פוליטי־דתי בירושלים.

מבחינה היסטורית, רוב החוקרים סבורים שישו היה דמות היסטורית ושכבר במאה הראשונה לספירה התקיימו קהילות נוצריות שקישרו אותו לירושלים ולמאורעות הצליבה. לכן הטענה שכל הסיפור נוצר מאוחר יותר לצורך תכנות אידאולוגי אינה נחשבת כיום לעמדה מקובלת במחקר.

עם זאת, מעניין לציין שהמנדעים עצמם אכן מציגים מסורת שבה יוחנן המטביל תופס מקום מרכזי בהרבה מאשר בנצרות, ושבה הטבילה במים זורמים חשובה יותר מכל פולחן מקדשי, קורבן או ברית מילה. משום כך יש חוקרים הרואים בהם חלון נדיר למסורות טבילה קדומות שהתפתחו לצד היהדות והנצרות בראשיתן.