חוכמת הלוציפריאנית, אשר לעיתים קרובות משתלבת עם מסורות פילוסופיות, רוחניות ואוקולטיות מסוימות, מדגישה את פיתוח העצמה אישית, צמיחה אינטלקטואלית ומימוש עצמי.
הרפתקאותיו של האל השומרי אנכי והמטמורפוזות שלו בדתות (גרסה מורחבת)
אנכי (אֵאָה) – אדון מי התהום המתוקים אבזו, אל החוכמה, הקסם, המלאכות והבריאה במסופוטמיה העתיקה – ניתן לראות בו ארכיטיפ שעבר דרך אלפי שנים, החליף שמות ותפקידים, אך שמר על מהותו המרכזית: מגן האנושות, יוצר האדם מן החומר והמים, נושא הידע ומתווך בין עולם האלים לעולם בני האדם.
חשוב לציין כי הקשרים המתוארים להלן הם מודל פרשני ומיתולוגי-השוואתי, ולא קונצנזוס אקדמי מקובל.
היסודות: אנכי בשומר
אנכי שוכן באבזו – אוקיינוס המים המתוקים התת-קרקעי.
הוא:
יוצר את בני האדם מן החימר יחד עם נינחורסג;
מביא לאנושות מלאכות, טכנולוגיה ותרבות;
משיג ומחלק את ה־Me – הכוחות האלוהיים של הציוויליזציה;
מזהיר את זיוסודרה מפני המבול;
מציל את האנושות מהשמדה;
מתנגד לא פעם לקשיחותו של אנליל.
סמליו של אנכי כוללים:
מים זורמים;
דגים;
נחשים;
יצור העז־דג;
כד שממנו נובעים שני זרמי מים.
מטמורפוזה 1: אֵאָה ואואנס
במסורת הבבלית אנכי הופך לאֵאָה.
דרך כתביו של ההיסטוריון הבבלי-יווני ברוסוס מופיע דמותו של אואנס – אדם-דג העולה מן הים ומביא ידע לאנושות.
הוא מלמד:
כתיבה;
חקלאות;
אדריכלות;
חוקים;
אסטרונומיה.
במסגרת EnkThesis, אואנס מייצג את המטמורפוזה הגדולה הראשונה של אנכי – מאל אל גיבור תרבות ומורה של האנושות.
מטמורפוזה 2: המנדעים, יוחנן המטביל וזכרו של אואנס
מקום מיוחד במודל זה שמור לדתם של המנדעים.
המנדעיות צמחה במפגש שבין מסורות יהודיות, גנוסטיות ומסופוטמיות, ושמרה על פולחן ייחודי של מים חיים.
הדמות המרכזית בה היא יוחנן המטביל.
מנקודת המבט של EnkThesis ניתן לראות את השרשרת הסמלית:
אנכי → אֵאָה → אואנס → יוחנן המטביל
הטיעונים לטובת פרשנות זו כוללים:
קדושת המים הזורמים;
טהרה באמצעות טבילה;
קשר בין ישועה לבין נהר;
תפקיד של מורה ומדריך;
דמותו של חכם הקשור למים.
במודל זה, יוחנן אינו עוד אדם-דג, אלא התגלמות אנושית של ארכיטיפ "המורה מן המים".
מטמורפוזה 3: אל-ח'דר – האיש הירוק
אחת ההתפתחויות המאוחרות והמעניינות ביותר של ארכיטיפ אנכי היא דמותו של אל-ח'דר.
במסורת האסלאמית אל-ח'דר ("הירוק") קשור ל:
חוכמה נסתרת;
חיי נצח;
מעיין החיים;
מסעות רוחניים;
הדרכת נביאים.
בקוראן הוא מופיע כחכם מסתורי המלמד את משה את המשמעות הנסתרת של אירועים שנראים בלתי מובנים.
בעיני תומכי EnkThesis הדמיון לאנכי בולט:
שניהם קשורים למים;
שניהם בעלי ידע נסתר;
שניהם מדריכים דרך חניכה ולא דרך שלטון;
שניהם פועלים מעבר לכללים הרגילים;
שניהם משמשים כמגינים וכמורי דרך.
במסורות עממיות רבות אל-ח'דר מזוהה גם עם "האיש הירוק", נווד נצחי המופיע ליד נהרות, מעיינות וימים.
לפי פרשנות זו מתקבלת השרשרת:
אנכי → אֵאָה → אואנס → אל-ח'דר
מטמורפוזה 4: "אנוכי" ויהוה הקדום
בדת הישראלית הקדומה, דמות האל התעצבה בתוך עולם דתי רחב של המזרח הקדום.
מנקודת מבט של מיתולוגיה השוואתית ניתן להשוות חלק מתפקידי אנכי ל:
חוכמתו של תחות;
כוח הבריאה של ח'נום;
אומנותו של פתח;
דמותו של כותר-וחסיס.
במסגרת EnkThesis נוצרת השרשרת:
אנכי → כותר-וחסיס → בצלאל
מטמורפוזה 5: הודו – שיווה, גנשה ומורוגן
חוקרי מיתולוגיה השוואתית מסוימים הצביעו על קווי דמיון בין אנכי לבין שיווה:
קשר לנהרות ולמים קדושים;
סמליות הנחש;
חוכמה סגפנית;
הרס המביא להתחדשות.
במודל הפרשני:
שיווה יורש חלק מתכונותיו של אנכי;
גנשה יורש את תפקיד החכם;
מורוגן מזכיר את מרדוך – בנו של אנכי ומנצח המפלצות.
מטמורפוזה 6: אלי הים וגיבורי המים
ארכיטיפ אדון המים מופיע גם בדמויות כגון:
פוסידון;
נפטון;
לויתן;
פטריק הקדוש.
בכל המקרים נשמר המוטיב של שליטה במים ובכאוס.
מטמורפוזה 7: חאיה, חיאסה והרמה הארמנית
קו אפשרי נוסף עובר דרך השם חאיה (Haya).
בכמה מקורות מסופוטמיים מופיע השם חאיה כשם או ככינוי הקשור למעגלו של אֵאָה.
תומכי EnkThesis מצביעים על הדמיון האפשרי בין:
Haya;
Hayasa;
Hay;
Hayastan.
אף שקשרים אלה שנויים במחלוקת ואינם מוכרים כהוכחה במחקר האקדמי, הם מדגימים כיצד דימויים מיתולוגיים עתיקים עשויים להשתלב בזיכרון אתני ובשמות היסטוריים.
השתקפויות נוספות של הארכיטיפ
במסגרת מיתולוגיה השוואתית משווים לעיתים את אנכי גם ל:
פרומתאוס – מביא הידע;
לוקי – אמן השינוי והתחבולה;
לוציפר – מביא האור והידע.
סיכום
בגרסה המורחבת של EnkThesis, השרשרת המרכזית היא:
אנכי → אֵאָה → אואנס → יוחנן המטביל → אל-ח'דר (האיש הירוק)
לצידה מופיעות שלוחות נוספות:
אנכי → כותר-וחסיס → בצלאל;
אנכי → מרדוך → מורוגן;
אנכי → שיווה → גנשה;
אנכי → פוסידון / נפטון;
אנכי → חאיה → חיאסה → הייאסטן.
בכל הגלגולים הללו נשמר אותו ארכיטיפ יסודי: החכם מן המים, מגן האנושות, שומר הידע הנסתר והמתווך בין הכאוס לבין הציוויליזציה.
מנקודת המבט של EnkThesis, דווקא המבנה הסמלי העמוק הזה הוא שמסביר את עמידותו יוצאת הדופן של דימוי אנכי לאורך כחמשת אלפים שנות היסטוריה דתית ומיתולוגית.
ממדים נוספים של EnkThesis
אם מתייחסים ל־EnkThesis כמסגרת מיתולוגית, סמלית והשוואתית, ולא כשחזור היסטורי מוכח, ניתן להוסיף לה כמה קווי פרשנות מעניינים.
אנכי → נחש → משיח הידע
בספר ספר בראשית הנחש מביא לאדם את ידיעת הטוב והרע. בפרשנות המסורתית הוא נתפס כמפתה, אך בקריאות גנוסטיות ואלטרנטיביות הוא מופיע דווקא כמשחרר מבערות וכמביא התעוררות רוחנית.
במסגרת זו ניתן להציע את השרשרת הסמלית:
אנכי → הנחש החכם → נושא הידע → הארכיטיפ המשיחי
פרשנות זו מקבלת עומק נוסף משום שגם אנכי וגם בנו נינגישזידה קשורים באופן הדוק לסמליות הנחש.
בקריאה זו הנחש אינו סמל לנפילה בלבד, אלא סמל לחניכה, לחוכמה ולהתעוררות התודעה.
אנכי והאיש הירוק של אירופה
ייתכן שלדמותו של אל-ח'דר יש מקבילות הרבה מעבר לעולם האסלאמי.
בכנסיות וקתדרלות רבות באירופה של ימי הביניים מופיעים גילופים מסתוריים המכונים "האיש הירוק".
האיש הירוק מזוהה עם:
התחדשות החיים;
צמחייה ופוריות;
אלמוות;
החוכמה הנסתרת של הטבע.
מכאן ניתן להציע רצף סמלי מעניין:
אנכי → אואנס → אל-ח'דר → האיש הירוק
כל אחת מן הדמויות הללו מגלמת כוח חיים הקשור למים, לטבע ולחוכמה נסתרת. משמעותי במיוחד שאל-ח'דר פירושו המילולי הוא "הירוק", ובמסורות רבות הוא קשור למעיין החיים.
אנכי כארכיטיפ של המורה הסודי
במסורות דתיות ואזוטריות רבות מופיעה דמות של מורה מסתורי המחזיק בידע שמעבר להבנת האדם הרגיל.
בין הדמויות הללו ניתן למנות:
אואנס;
אל-ח'דר;
הרמס טריסמגיסטוס;
חנוך;
מלכי-צדק.
כולם מופיעים כמי שבאים "מבחוץ", נושאים חוכמה מיוחדת ומגלים אמיתות נסתרות.
במסגרת EnkThesis, אנכי משתלב באופן טבעי בארכיטיפ זה כאחד ה"מורים של הציוויליזציה" הקדומים ביותר.
אנכי והמנדעים: יותר מסתם מים
אולי החלק החזק ביותר של התיאוריה אינו קשור דווקא ליוחנן המטביל עצמו, אלא למבנה הכולל של הדת המנדעית.
אצל המנדעים:
הישועה קשורה באופן בלתי נפרד למים חיים;
הנשמה באה מעולם האור;
הידע (גנוסיס) חשוב יותר מאמונה בלבד;
הטהרה נעשית באמצעות טבילות חוזרות.
מאפיינים אלה מזכירים את הגאוגרפיה המקודשת של מסופוטמיה העתיקה – נהרותיה, תעלותיה, ביצותיה ומימי האבזו הקדמוניים – יותר מאשר את היהדות הרבנית הקלאסית.
לכן ניתן להציע ניסוח זהיר יותר:
"ייתכן שהמנדעים לא שימרו את אנכי באופן ישיר, אך ייתכן ששימרו סביבה דתית שבה הארכיטיפ של אנכי נותר מזוהה וברור."
גישה זו זהירה יותר אך עדיין משתלבת היטב במסגרת הסמלית של EnkThesis.
אואנס ויוחנן המטביל
לקו זה ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת.
אואנס יוצא מן הים כדי להביא לאנושות ידע, סדר וציוויליזציה.
יוחנן המטביל מופיע לצד מי הירדן כדי להביא טהרה והתעוררות רוחנית.
שתי הדמויות קשורות למים. שתיהן פועלות כמורים. שתיהן עומדות על סף מעבר בין עולם ישן לעולם חדש. שתיהן מכינות את האנושות לשינוי גדול.
במסגרת EnkThesis ניתן להציע את הרצף הסמלי:
אנכי → אֵאָה → אואנס → יוחנן המטביל
אף שאין דרך להוכיח רצף היסטורי ישיר, הדפוס המיתולוגי עצמו נראה עקבי ומעורר מחשבה.
אנכי ושבתאי
ענף ספקולטיבי נוסף מחבר את אנכי לדמויות של שליטים חכמים קדמוניים.
בעת העתיקה המאוחרת זוהו אלים רבים זה עם זה, ותכונות מסוימות של "מורה האנושות הקדמון" עברו לדמויותיהם של קרונוס ולאחר מכן שבתאי.
תור הזהב של שבתאי מייצג עידן שבו האנושות חייתה קרוב יותר לחוכמה האלוהית ולהרמוניה הקוסמית. מבחינה סמלית, הדבר מזכיר את תפקידו של אנכי כמיטיב עם האנושות וכמביא התרבות והידע.
אנכי ואנליל כשני עקרונות של ציוויליזציה
אולי הרובד העמוק ביותר של EnkThesis אינו מעקב אחר אלים מסוימים, אלא זיהוי של שתי תפיסות עולם מנוגדות.
במקורות מסופוטמיים רבים אנליל מייצג סמכות, חוק, היררכיה וריבונות שמימית.
אנכי, לעומת זאת, מייצג חוכמה, הסתגלות, תיווך, חמלה ופתרון יצירתי של בעיות. הוא מציל שוב ושוב את האנושות ומרכך גזרות קשות של כוחות נוקשים יותר.
מנקודת מבט זו, ההיסטוריה הדתית כולה יכולה להיתפס כדיאלוג מתמשך בין:
חוק מול חוכמה.
סמכות מול ידע.
ציות מול הבנה.
דין מול רחמים.
היררכיה מול תיווך.
בקריאה זו אנכי הופך להרבה יותר מאל מסופוטמי; הוא הופך לסמל של תפיסה מסוימת של היחסים בין האלוהי לבין האנושי.
הגרסה הנועזת ביותר של EnkThesis
אם לוקחים את התיאוריה עד לקצה הסמלי שלה, היא חדלה להיות תיאוריה על אל מסוים והופכת לתיאוריה על ארכיטיפ אחד שחוזר ומחליף צורות לאורך ההיסטוריה.
הארכיטיפ מופיע תחילה כאנכי, אחר כך כאֵאָה, כאואנס, כיוחנן המטביל, כאל-ח'דר, כהרמס טריסמגיסטוס, כאיש הירוק ובדמויות רבות נוספות.
בקריאה זו, המורשת האמיתית של אנכי איננה שם ואיננה פולחן.
המורשת היא דימוי:
"זה שבא מן המים, מביא ידע, מסייע לאנושות לשרוד אסון, חושף סודות נסתרים ונעלם, כשהוא מותיר אחריו עידן חדש."
דמות זו של החכם מן המים – המורה, המגן ונושא החוכמה הנסתרת – עשויה להיות הארכיטיפ המתמשך שחוזר ומופיע במיתוסים, בדתות ובמסורות אזוטריות במשך כחמשת אלפים שנה.
כמובן, קשרים כאלה שייכים לתחום המיתולוגיה ההשוואתית, הפרשנות הסמלית וחקר הארכיטיפים, ולא לתחום העובדות ההיסטוריות המוכחות.
תגובות