תולדות ישו (או תולדות ישוע) — זהו טקסט יהודי מימי הביניים (פולמוסי, סאטירי ואנטי-נוצרי) שמציג "ביוגרפיה" חלופית ומשפילה של ישו (המכונה "ישו" או "אותו האיש"). הוא נקרא גם "מעשה תלוי", "ספר תולדות ישו" או "גזרות ישו". זה לא טקסט אחד אחיד, אלא אוסף גרסאות שונות
תולדות ישו (או תולדות ישוע) — זהו טקסט יהודי מימי הביניים (פולמוסי, סאטירי ואנטי-נוצרי) שמציג "ביוגרפיה" חלופית ומשפילה של ישו (המכונה "ישו" או "אותו האיש"). הוא נקרא גם "מעשה תלוי", "ספר תולדות ישו" או "גזרות ישו". זה לא טקסט אחד אחיד, אלא אוסף גרסאות שונות (למעלה מ-150 כתבי יד), בעברית, ארמית, יהודית-ערבית, יידיש ועוד. היסטוריה ותארוך
- מקורות מוקדמים: רמזים ראשונים כבר במאה ה-8–9 לספירה (אגוברד, בישוף ליון, מתאר סיפורים דומים). חלקים עשויים להיות מבוססים על מסורות שבעל-פה עוד קודם לכן (תקופה מאוחרת עתיקה).
- כתבי יד: המוקדמים ביותר מהמאה ה-11. הפרופסורים פיטר שפר ומיכאל מאירסון (פרינסטון) יצרו מסד נתונים עם יותר מ-100 כתבי יד והוציאו מהדורה ביקורתית ב-2014.
- גרסאות עיקריות (לפי חלוקת די סני ושפר/מאירסון):
- גרסת פילטוס (ארמית מוקדמת יותר).
- גרסת הלנה (הנפוצה ביותר, עברית).
- גרסת הורדוס (מאוחרת יותר).
- הטקסט הופץ בעיקר בקרב יהודים באירופה, המזרח התיכון ובצפון אפריקה, לעיתים כ"ספר סתר" לקריאה בליל ניטל (ליל חג המולד).
- לידתו וילדותו:
- מרים (מרים בת חנה/קלפוס) הייתה ארוסה או נשואה ליהודי צדיק (יוחנן או יוסף).
- היא נאנסה/פותתה על ידי שכן/חייל רומאי בשם יוסף פנדרה (Pandera/Pantera) — לעיתים בזמן שהייתה נידה (דבר האסור בהלכה).
- ישו נולד כממזר ("בן הנידה"). הוא גדל כילד חצוף, לומד תורה אבל מפר כללים (הולך בגילוי ראש, מתווכח עם חכמים).
- כוחותיו הקסומים:
- ישו גונב את שם המפורש (שם ה' הקדוש) מהמקדש (על ידי כתיבתו על קלף והחבאתו בפצע או בירך).
- בעזרת השם הוא עושה "ניסים" — מרפא חולים, מחיה מתים, מטיס עצמו, הופך ציפורים מחימר לחיות, הולך על מים וכו'. אבל זה כישוף, לא נס אמיתי.
- הוא טוען שהוא בן אלוהים, משיח, ומצטט פסוקים מהתנ"ך.
- פעילותו והתנגשות:
- הוא מושך תלמידים (כולל יהודה איש קריות — יהודה איסקריוטו).
- החכמים (כולל שמעון בן שטח או אחרים) מגרשים אותו.
- יהודה לומד גם הוא את השם המפורש, מתעופף בשמיים, מטמא את ישו (משתין עליו או משתמש בזרע) — ישו מאבד כוחותיו.
- משפט ומוות:
- מובא למשפט לפני המלכה הלנה (שילוב של הלנה אמו של קונסטנטינוס והלנה מאדיאבנה).
- נידון למוות ונתלה (לעיתים על גזע כרוב או עץ קוצים, לא על צלב אמיתי).
- גופתו נגנבת על ידי תלמידיו, אבל נמצאת בגן ונחשפת כדי למנוע סגידה.
- אחרית:
- תלמידיו (פטרוס, פאולוס/נֶסְטוֹר) מפיצים דת חדשה כדי להפריד בין יהודים לנוצרים.
- יש גרסאות עם סיפורי "מעשי אליהו" או מציאת הצלב.
- פולמוס: זה "counter-history" — היסטוריה חלופית שמשתמשת באלמנטים נוצריים אבל הופכת אותם על פיהם.
- שימוש: קראו אותו בעיקר בליל ניטל, כהתנגדות תרבותית. לעיתים גרם לפרעות נגד יהודים כשנחשף.
- מחקר מודרני: לא נחשב מקור היסטורי לישו (הוא מאוחר), אלא עדות ליחסי יהודים-נוצרים בימי הביניים. יש הקבלה מעניינת עם סיפורים בקוראן על ישו.
- מהדורות:
- וגנזייל (1681) — גרסה ידועה.
- שפר/מאירסון — המהדורה המודרנית המלאה ביותר.
- תרגום אנגלי מלא זמין ב-Open Siddur Project (גרסת שטרסבורג).
גרסה רוסית / סלאבית של תולדות ישו (Slavic recension) היא אחת הגרסאות המאוחרות והמורחבות יותר של הטקסט, שנפוצה בקרב יהודי מזרח אירופה (פולין, רוסיה, ליטא וכו') במאות ה-17–19. היא שייכת בעיקר ל-Group III במהדורה הביקורתית של פיטר שפר ומיכאל מאירסון (2014). מאפיינים עיקריים של הגרסה הסלאבית
הגרסה הסלאבית קרובה לפעמים לגרסת ווגנזייל (Wagenseil) — זו שפורסמה ב-1681 והייתה ידועה באירופה.טקסט לדוגמה (תקציר מתוך גרסאות סלאביות)בגרסאות אלו מרים נאנסת/פותתה על ידי פנדרה בזמן נידה, ישו גונב את השם המפורש, עושה ניסים כוזבים, יהודה מנטרל אותו (לעיתים על ידי הטלת טומאה), ישו נתלה על עץ/כרוב, גופתו מוסתרת ואז נחשפת. אחר כך פטרוס ופאולוס (או אליהו) מקימים דת חדשה כ"הפרדה" מיהדות.אם תרצה:
- שם נוסף: לעיתים קרובות קשורה ל"תם ומועד" (Tam u-Mu'ad) — גרסה מורחבת שמתחילה כמו סיפור רומן או אגדה עממית.
- מאפיינים בולטים:
- סיפור הלידה והבושה של מרים מפורט יותר, עם אלמנטים דרמטיים ו"רומנטיים" (כמו בגרסאות יידיש).
- תפקיד גדול יותר לדמויות כמו יהודה איש קריות (שלומד את השם המפורש ומנצח את ישו).
- גרסאות עם יוחנן המטביל (כמורה או דמות משנית).
- סיום מורחב עם הפצת הנצרות כ"תכסיס" של חכמי ישראל כדי להפריד בין יהודים לגויים.
- שילוב של אלמנטים תלמודיים (כמו יהושע בן פרחיה) עם סיפורים עממיים סלאביים.
- כתבי יד בולטים: Princeton Firestone Lib. Heb. 28 (Slavic A1), וגרסאות נוספות בספריות רוסיות (סנט פטרבורג, מוסקבה).
גרסה | תקופה/אזור | מאפיינים עיקריים | דוגמה |
|---|---|---|---|
ארמית/פילטוס | מוקדמת (גניזה) | קצרה, משפט לפני פילטוס | קטעי גניזה |
שטרסבורג (Ashkenazi A) | אשכנזית קלאסית | נפוצה, הלנה כשופטת | BnU 3974 |
סלאבית (Slavic) | מזרח אירופה | מורחבת, אלמנטים עממיים/יידישיים | Princeton Heb. 28 |
הולדרייך | הולנדית/מערבית | מפורטת, סאטירית | 1705 |
- תרגום מלא של קטע ספציפי (לידה, ניסים, משפט, מוות)
- השוואה בין גרסה סלאבית לשטרסבורג
- קישורים לכתבי יד דיגיטליים (חלק זמינים בפרויקט של פרינסטון)

תגובות