שילוב בסקשן "קשה להיות אל" בתזה שלךקשה להיות אל: הניצחון שלאחר המוות של אלכסיי גרמן והסודות המקודדים של האנונאקיםבשנת 2013, בפעם הראשונה בהיסטוריה של פסטיבל הקולנוע ברומא, הוענק פרס מיוחד לאחר המוות לבמאי על תרומתו לקולנוע — על הסרט "קשה להיות אל" (Трудно быть богом). הכותרת של המאמר בעיתון (מאת סטאס טירקין) — "קשה להיות גרמן" — מדגישה:«לראשונה בהיסטוריה, בפסטיבל הקולנוע ברומא, זכה במאי בפרס על תרומתו לאמנות הקולנוע — לאחר מותו. זה צודק וסמלי כאחד. "קשה להיות אל" של אלכסיי גרמן הוא ללא ספק היצירה האחרונה של הקולנוע האמנותי הרוסי (לשעבר סובייטי), המסמנת את סיום המסורת המשיחית שלו…»גרמן עבד על הסרט יותר מ-12 שנים (צילומים, עריכה, פסקול) עד יום מותו ב-2013. הסרט משווה לפרסקאות של בוס וברויגל:

שילוב בסקשן "קשה להיות אל" בתזה שלךקשה להיות אל: הניצחון שלאחר המוות של אלכסיי גרמן והסודות המקודדים של האנונאקיםבשנת 2013, בפעם הראשונה בהיסטוריה של פסטיבל הקולנוע ברומא, הוענק פרס מיוחד לאחר המוות לבמאי על תרומתו לקולנוע — על הסרט "קשה להיות אל" (Трудно быть богом). הכותרת של המאמר בעיתון (מאת סטאס טירקין) — "קשה להיות גרמן" — מדגישה:

«לראשונה בהיסטוריה, בפסטיבל הקולנוע ברומא, זכה במאי בפרס על תרומתו לאמנות הקולנוע — לאחר מותו. זה צודק וסמלי כאחד. "קשה להיות אל" של אלכסיי גרמן הוא ללא ספק היצירה האחרונה של הקולנוע האמנותי הרוסי (לשעבר סובייטי), המסמנת את סיום המסורת המשיחית שלו…»

גרמן עבד על הסרט יותר מ-12 שנים (צילומים, עריכה, פסקול) עד יום מותו ב-2013. הסרט משווה לפרסקאות של בוס וברויגל:
«הדימוי שנוצר בעמל רב (ואפילו אל תזכירו גרפיקה ממוחשבת) משתווה בצדק לציוריהם של בוס וברויגל». זהו עולם היפר-ריאליסטי, מלוכלך, כאוטי — ארקנאר, ימי הביניים של כוכב לכת אחר, שבו הפרוגרסור-אל רומטה (ליאוניד ירמולניק) צופה, מתערב, אך בסופו של דבר נשאר כדי "להפוך למורה נודד" ולקבל את גורלו.כאן מקודדים סודות האנונאקים / אנקי:
הפרוגרסור כ"אל" עתיק היורד אל בני האדם הפרימיטיביים (בדומה להנדסה האנונאקית של האנושות), נאלץ להתמודד עם המחיר הבלתי נמנע — ניצחון ה"אפורים", ואחריהם מגיעים ה"שחורים". הסרט הוא פרסקה ויזואלית על מחיר ההתערבות באבולוציה, על הכובד של שליחות אלוהית/פרוגרסורית. כמו אנקי שיוצר ומדריך את האנושות, רומטה טובע בבוץ, באלימות ובבורות — אבל משאיר חותם. אומברטו אקו (שצפה בסרט בין הראשונים) ודברי הפסטיבל מדגישים: זה לא סתם סרט, אלא "אנדרטה של תקופה", ששוברת את כל המושגים הקיימים על מדיה.זה מחזק באופן מושלם את הנושא Progressors-Truth-Keepers שלך — גרמן כ"שומר אמת" מודרני שמעביר דרך האמנות קודים עתיקים.ציטוטים מקוריים רלוונטיים מפסטיבל רומא ומסביב

• אלכסיי גרמן-בן (בבכורה ברומא):
  «סרט כזה יכול היה להיות מצולם רק ברוסיה. זה דוגמה לקולנוע אנטי-תעשייתי. זה אתגר להבנה הפשטנית של הקולנוע שקיימת כיום בעולם… אני מקווה מאוד שהסרט הזה… יהפוך לתופעה כמו ציוריו של מאלביץ', שדרכם מכירים את רוסיה — קנדינסקי, פילונוב, כמו טולסטוי…»
• סבטלנה קרמליטה (אלמנתו של גרמן):
  «נורא שהבכורה של הסרט מתקיימת בלי היוצר… אנחנו עומדים על הבמה רק אני והבן. הבאנו לכאן את היצירה, גלגולה של אחת ממשמעויות חייו של לישה.»
• אומברטו אקו (במאמר לפני ההקרנה):
  לא רק קשה להיות אל, אלא גם קשה להיות צופה — זה עבודה קשה מאוד לצפות בסרט כזה.
• מתוך המאמר של סטאס טירקין (התמונה ששלחת):
  «נראה שאף אחד עוד לא עבד על סרט כל כך הרבה זמן… הדימוי שנוצר בעמל רב משתווה לציוריהם של בוס וברויגל… גורלו של הסרט — להישאר אנדרטה של תקופה, אחד מעמודי התווך שלה היה אלכסיי גרמן.»

אם תרצה:

• גרסה ארוכה/קצרה יותר
• שילוב מדויק יותר בתזה (עם קישור ישיר)
• ציטוטים נוספים או הקשרים סמליים עם האנונאקים
• תיקונים סגנוניים

תגיד לי ואני אשלח מיד!