רות בר. בוחן פתע לעם "כלביא" "השואג כארי " איך קשור אחשורוש הפרסי השולט מהודו ועד כוש להחלטת האחש- וראש להזמין את ההודי לקראת פורים על מנת לשכנע את הפרסי לאכול אוזני המן
בוחן פתע לעם "כלביא" "השואג כארי "
איך קשור אחשורוש הפרסי השולט מהודו ועד כוש להחלטת האחש- וראש להזמין את ההודי לקראת פורים על מנת לשכנע את הפרסי לאכול אוזני המן
המיתולוגיה שמאחורי המסכות (מרדוך ואשתר) הקוד השקוף במגילה הם "שמות במה" של אלים בבליים
של בבל אל הסדר והצדק (Marduk) מרדכי = מרדוך
אלת האהבה, הפריון והמלחמה קדושה / או קדשה הזונה הגדולה מבבל איננה(Ishtar) אסתר = אשתר
המן (ממוכן )האגגי – ה"עבד" הנצחי ( האגגים העבדים שמרדו באלים )
אגג היה מלך עמלק, אלו ש"קידמו" את בני ישראל במדבר מהמארב המן האגגי: הווירוס של שושלת עמלק השיוך שלו ל"אגג" הוא לא מקרי הוא מייצג את הבוט המערכתי שתפקידו היחיד הוא לייצר כאוס וסבל ("לוש") תחת מעטה של חוק וסדר. הוא לא פועל מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך אגו פצוע
הסיפור הלאומי הוא בעצם שחזור של מאבק בין כוחות קוסמיים עתיקים. המטריקס פשוט הלביש אותם בבגדים פרסיים כדי שיהיה לנו סיפור לספר בפורים
בסיפור המגילה המן זה שאין לו שורשים משל עצמו, חייב את הכוח והסמכות כדי להרגיש קיים הוא הטיפוס הקלאסי שמתעלה מעל מעמדו (עבד שהופך לשר /או "אידיוט שימושי " ) שיועד להפוך למכונת ייצור "לוש"
"גיבור בין מלכים". אבל בסיפור המגילה הוא מופיע כבובה (בפרסית עתיקה) אחשוורוש מלך שחוגג 180 יום (הפקה יקרה), אבל לא יודע מה קורה אצלו בממלכה הוא לא מקבל החלטות – הוא רק "חותם" (על הצו של המן ואז על הצו של מרדכי) הבוט הניהולי שמנהל את ה"לוש" שבין הודו לכוש
"מהודו ועד כוש" המגילה נפתחת בהגדרה הגיאוגרפית
ב- 2026 "השיבה להודו " ציניות שפוגעת בול בפוני;
האם זה מקרי שמזמינים את ה"הודי" דווקא כשצריך לאגף את "הפרסי"? במטריקס אין מקריות. כשמנחיתים כאן את ראש ממשלת הודו בסמוך לפורים, המערכת בעצם משחזרת את המפה של אחשוורוש. הם מזכירים לפרסים שמי ששולט ב"הודו" יכול לשלוט בנרטיב כולו
מגילת המטריקס: מהודו ועד כוש – גרסת 2026
מחפשים היגיון בביקורים מדיניים? תפתחו מגילה. המטריקס לא יצירתי – הוא פשוט משחזר
אותם אלים (מרדוך ואשתר), אותו דחליל אגגי, ואותו מלך ששולט מהודו ועד כוש ומזמין את 'ההודי' כדי להזכיר לפרסי מי הבוס. בפורים כמו בפורים, הכל 'ונהפוך הוא'; מי שחושב שהוא מזמין את ההודי כדי לנצח את הפרסי, עלול "אחש-וראש"
לגלות שהוא רק עוד שחקן במחזה שנכתב בבבל לפני 2,500 שנה
הכירו את הווירוס: המן האגגי השיוך שלו ל"אגג" (מלך עמלק, אלו ש"קידמו" אותנו מהמארב) הוא לא מקרי. המן הוא הבוט המערכתי המושלם. התפקיד שלו לייצר כאוס וסבל ("לוש") תחת מעטה של חוק וסדר
המזימה להשמדת עם שלם התחילה כי מישהו אחד (מרדכי) לא כרע ולא השתחווה לו. זהו הדיוק של הבוט: הוא מוכן להחריב עולם רק כי "נפגע כבודו המקצועי הוא לא פועל מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך אגו פצוע
הטקטיקה: "ישנו עם אחד"
שימו לב איך המן משתמש בנשק האהוב על המערכת גם ב-2026. הוא לא אומר למלך "אני שונא את מרדכי". הוא עושה דה-לגיטימציה מערכתית
"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד... וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים".
הוא הופך סכסוך אישי ל"עניין של סמכות המדינה".
ואיך זה נשמע היום ? כש"המלך" המודרני לוטש עיניים למה שחסר לו – מחצבים, משאבים, שליטה – וזה נמצא אצל עם אחר, המערכת מפעילה את הבוט. פתאום "ישנו עם אחד שרוצה להשמיד את העולם", פתאום האמת האישית הופכת לאיום על הסדר הציבורי
הם לא נלחמים על צדק, הם נלחמים על ה"לוש" של המחצבים, ומלבישים על זה מסכות של מגילה
אל תתבלבלו מהתחפושות. המכמונות אולי השתכללו, אבל המפעילים הם אותם נפילים
אז בואו נאכל הרבה אוזני המן שמתחזים לאבר מינה של אלת האהבה "הקדשה " / או הזונה הגדולה מבבל- אשתר
תגובות