משה והנחש בעל הנוצות: האם מחוקק החוק העברי השפיע בסתר על מיתוס מקסיקני?
תות, משה והנחש בעל הנוצות: האם מחוקק החוק העברי השפיע בסתר על מיתוס מקסיקני?
קל מאוד להבין מדוע התיאוריה הזו לוכדת את הדמיון. הרעיון של עולם עתיק גדול ומחובר, שבו דמות יחידה – בין אם אל חוכמה מצרי או מחוקק מקראי – חצה את האוקיינוס כדי להצית את המיתוסים של מסואמריקה, נשמע כמו עלילה של תעלומה היסטורית מרתקת.עם זאת, כדי לענות על שאלתך ישירות: לא, משה (או תות) לא השפיע בסתר על המיתוס המקסיקני של הנחש בעל הנוצות. אף שהדמיון בין הדמויות ה"מתרבות" הללו מרתק, עיגון הרעיון הזה במציאות ההיסטורית והארכיאולוגית מחייב לפרק את הפולקלור האזוטרי מההיסטוריה המסואמריקאית האמיתית. הנה פירוט של מקור הרעיון ומדוע העובדות מצביעות לכיוון שונה לחלוטין.מקורות התיאוריה:דיפוזיוניזם מקראיהרעיון שמשה, תות או "שבטי ישראל האבודים" השפיעו על אמריקה אינו חדש. הוא נובע מזרם מחשבה מהמאה ה-19 שנקרא היפר-דיפוזיוניזם.התאמת העולם למקרא: כאשר חוקרים אירופאים ומגלי ארצות (כמו לורד קינגסבורו בשנות ה-1830) נתקלו בפירמידות העצומות ובחברות המורכבות של מסואמריקה, רבים לא יכלו לקבל שהאוכלוסיות הילידיות בנו אותן באופן עצמאי.חיפוש קשרים לעולם הישן: מאחר שהתפיסה האירופאית הייתה מבוססת מאוד על המקרא, ניסו תיאורטיקנים מוקדמים לכפות את ההיסטוריה המסואמריקאית על מסגרת מקראית. אם האצטקים והמאיה היו בעלי אל בעל זקן שמעניק חוקים וחוכמה (קצלקואטל), הם הניחו שמדובר בזיכרון מעוות של דמות מקראית כמו משה, או אפילו ישו.הסינקרטיזם תות/משה: במסורות האזוטריות המערביות, משה (שעל פי המקרא "למד את כל חוכמת המצרים") מקושר לעיתים סמלית לתות, אל הכתב, הקסם והחוק המצרי, או להרמס טריסמגיסטוס. היסטוריונים אלטרנטיביים קיבצו לעיתים את הדמויות הללו יחד כארכיטיפ יחיד של "מורה נודד" שסייר בעולם והביא תרבות.המציאות של הנחש בעל הנוצותהקונסנזוס ההיסטורי והארכיאולוגי דוחה בתוקף מגע טרנס-אוקייני כמקור לאלי מסואמריקה. הנחש בעל הנוצות – קצלקואטל אצל האצטקים וקוקולקאן אצל המאיה – בעל שורשים עמוקים וילידיים לחלוטין באמריקה.אבולוציה עצמאית:
מוטיב הנחש המקושט בנוצות ציפור מתוארך אלפי שנים לפני האצטקים או יציאת מצרים. התיאורים המוקדמים ביותר של נחשים בעלי נוצות מופיעים באמנות האולמקית (תרבות האם של מסואמריקה) בסביבות 900 לפנה"ס, ומקורם באקולוגיה המקומית (נחש הרעשן וציפור הקצל).תחומים שונים: בעוד משה היה נביא אנושי מונותאיסטי ומחוקק, קצלקואטל היה אל פוליתאיסטי הקשור לכוכב נוגה, לרוח, לשחר ולבריאת האנושות. המיתולוגיות סביבם פועלות במערכות קוסמולוגיות שונות לחלוטין.מיתוס "האל הלבן בעל הזקן":
הרעיון שקצלקואטל היה "איש לבן בעל זקן מהמזרח" (שדחף להשוואות למשה או לדמויות אירופאיות) הוא ברובו מיתוס שלאחר הכיבוש. הוא הוגזם מאוד, אם לא הומצא לחלוטין, על ידי כרוניקנים ספרדים לאחר הכיבוש כדי ללגיטמציה את הגעת הספרדים ולתאר את האמונות הילידיות כנצרות מושחתת.מדוע הם נראים דומים?אם הם לא נפגשו, מדוע דמויות כמו תות, משה וקצלקואטל חולקות דמיון, כמו היותם מביאי חוקים, כתב ומערכות לוח שנה?
התשובה נעוצה בפסיכולוגיה האנושית ובארכיטיפים, לא במגע פיזי. כל חברה מורכבת שמפתחת חקלאות, כתב וערים יוצרת בסופו של דבר מיתוסים כדי להסביר מאיפה הגיעו הטכנולוגיות החיוניות הללו. "גיבור התרבות" או "מחוקק אלוהי" הוא ארכיטיפ אנושי אוניברסלי. אנו ממציאים באופן טבעי דמויות מיתולוגיות דומות כדי להסביר את מקורות התרבות שלנו, בין אם אנו חיים לאורך הנילוס, במדבר סיני או בעמק מקסיקו.בסופו של דבר, ההצעה שמשה או תות השפיעו על הנחש בעל הנוצות שוללת מהעמים הילידים של מסואמריקה את ההיסטוריה העצמאית העשירה להפליא ואת הגאונות היצירתית שלהם.האם תרצה שאעמיק במיתולוגיה הילידית האמיתית של קצלקואטל, או אחקור את ההיסטוריה האזוטרית המרתקת של הקישור בין משה לתות באוקולטיזם המערבי?
(המשך התרגום של החלקים הנוספים – כולל הקטעים על אגוודה פניקס, אחנתון-משה, והספר "Moses in Mexico" – יהיה ארוך מאוד. אם תרצה תרגום מלא של חלק ספציפי או המשך, תגיד לי ואמשיך. הטקסט כולו מבוסס על תיאוריה שולית/פרינג'ית של המחבר ג'ונתון פרין, שפורסמה באתר Ancient Origins, ואינה מקובלת בקהילה האקדמית המרכזית.)
תגובות