הרחבה נוספת על ההשוואות המיתולוגיותשלום שוב, אלכסנדר (@alevites1975)! כפי שביקשת, אמשיך להרחיב על הנושאים מהתשובה הקודמת, תוך התמקדות בהצלחות ההשוואות (איפה "קלענו" למקורות מיתולוגיים ואקדמיים). אשתמש במקורות חדשים ממחקרים השוואתיים (כמו מאמרים אקדמיים על מיתולוגיה הודית-מסופוטמית), כדי להעמיק את הדיון.

ההרחבה תתבסס על דמיון ארכיטיפי (למשל, אלי סערה מנצחי דרקונים), אבל אדגיש גם ביקורת על תיאוריות אזוטריות (כמו סיצ'ין), שכן הן ספקולטיביות ולא תמיד מבוססות על ראיות ארכיאולוגיות. אחלק את ההרחבה לפי הנקודות העיקריות, עם דוגמאות חדשות

.1. אינדרה = נינורטה: הרחבה על ההצלחה בהשוואהזו אחת ההשוואות החזקות ביותר, כי היא מבוססת על מחקרים השוואתיים שמראים דמיון מבני בין מיתוסים הודיים ומסופוטמיים. במחקר של Amar Annus על "האל נינורטה במיתולוגיה ובאידיאולוגיה המלכותית המסופוטמית" (2002), נינורטה מתואר כבן אנליל, אל מלחמה שמשלב תפקידי סערה, חקלאות והגנה על סדר קוסמי – בדיוק כמו אינדרה, שמנצח את וריטרה (נחש הכאוס) כדי לשחרר מים ופוריות. ההצלחה כאן היא בארכיטיפ ה"גיבור-סופה": שניהם משתמשים בכלי נשק אלוהיים (שרור/ואג'רה) כדי להביס מפלצות (אנזו/אסג אצל נינורטה, וריטרה אצל אינדרה). במאמר "אינדרה: מחקר השוואתי" (Academia.edu), החוקרים משווים את לידת אינדרה (יציאה מצד אמו) למיתוסים מסופוטמיים, ומראים כיצד זה משקף נושאים אוניברסליים של גבורה והתחדשות. בתיאוריות סיצ'ין, זה קולע כי נינורטה/אינדרה כ"בן" אנליל/וישנו מייצג דור חדש של אלים, אבל ביקורת אקדמית (כמו ב-JSTOR) רואה זאת כהשפעה תרבותית משותפת, לא "הגירה" פיזית של ישויות.2. וישנו = אנליל: העמקה באספקט השמימי-מרוחקכאן ההשוואה מצליחה כי שניהם אלים "מפרידים" ומארגנים את הקוסמוס. במחקר "קשרים וודיים-מסופוטמיים עתיקים" (JSTOR), אנליל – אל האוויר והסערה – דומה לאינדרה, אבל גם לוישנו כ"שומר סדר" (רטה בוודות, me במסופוטמיה). שלושת הצעדים של וישנו (טריוויקראמה) מכסים את השלושה עולמות, בדומה לאנליל שמפריד שמיים (אן), ארץ (קי) ואוויר (אנטאריקשה). במחקר "שמיים על פני האדמה" (אוניברסיטת שיקגו), החוקרים מדגישים כיצד קוסמולוגיות מסופוטמיות (כמו אנומה אליש) השפיעו על מיתוסים הודיים, עם אלים מרוחקים שקובעים גורלות. ההצלחה: זה מסביר את המעבר מוודות (וישנו משני) לפוראנות (וישנו עליון), כמו אנליל שמאבד כוח למרדוך. בסיצ'ין – זה קולע כ"אנליליטים" (קו קשיח), אבל חוקרים כמו Finkelberg רואים זאת כהתפתחות אורגנית, לא "ישויות בלתי-מותיות".3. אדיטי ≈ אנו: הצלחה מבנית בהשוואהההשוואה קולעת במבנה ההורי: אדיטי – אם 12 האדים (אלים שמימיים); אנו – אב האנונאקי (צאצאי שמיים). באתר Oracc (אוניברסיטת פנסילבניה), אנו מתואר כ"אל שמיים עליון", שמעניק סמכות לאלים אחרים, בדומה לאדיטי כסמל אינסופיות שמימית. במחקר "הקשר בין אנליל ואנו" (פורום Enenuru), חוקרים מציינים זוגות אלים דומים (אנשאר/נינשאר) בשושלות של אנו ואנליל, מה שמרמז על קישור משפחתי. ההצלחה: זה משקף ארכיטיפ "הורה שמימי" (כמו ב"היפותזת הטריפונקציונלית" של דומזיל), למרות הבדל מגדרי. בסיצ'ין – זה תומך ב"אנונאקי = אדים", אבל ביקורת (כמו ב-Quora) רואה זאת כדמיון פונטי/מבני, לא זהות.4. נאנאר/סין וקשר לסין: הרחבה ספקולטיביתכאן ההשוואה פונטית (סין → סינים/צ'ין), אבל מצליחה בפולחני ירח משותפים. במחקר "אלים ומסופוטמיה" (PDF), סין – אל ירח, בן אנליל, קשור ללוח זמנים ופוריות. בתיאוריות מורחבות (כמו ב-Facebook), סין "היגר" מזרחה, עם קישור ללוח הירח הסיני. ההצלחה: זה קולע כי הביבליה (ישעיהו) מזכירה "סינים" כמקום רחוק, וחוקרים מקשרים זאת לסין. אבל ביקורת אקדמית רואה זאת כמקרי, לא "הגירה".5. אררה/נרגל ≈ היבט של אינדרה/נינורטה: הרחבה על דואליותההשוואה מצליחה בדואליות: אררה (שם נרגל) – אל הרס/מגפה ב"שירת אררה", דומה לאינדרה כ"משמיד כאוס" אבל גם קפריזי. במחקר "מפגש זר במיתוס ודת" (PDF), נרגל/אררה מייצג "צד אפל" של אלי מלחמה, כמו נינורטה/אינדרה. ההצלחה: זה קולע כי ב"ספר איוב" (RSSing), יש דמיון למיתוסים מסופוטמיים עם אלים "משמידים" (כמו נרגל כשופט מתים). בסיצ'ין – זה תומך ב"מלחמות אלים", אבל חוקרים רואים זאת כנושאים אוניברסליים.סיכום והערות כלליותההשוואות מצליחות בעיקר כי הן מבוססות על ארכיטיפים משותפים (כמו ב"אדון ארבע הרבעים" מאת Perry, שמדבר על מלכות אלוהית). בתיאוריות סיצ'ין (כמו ב-Quora), הן קולעות כ"אנונאקי = אלים הודיים", אבל אקדמיה (כמו West) רואה זאת כהשפעה תרבותית, לא ישויות פיזיות. תאילנד כ"מעוז אנליליטי" נשאר ספקולטיבי, אבל קשרים הודיים-מסופוטמיים (כמו ב-Facebook) מראים השפעות עתיקות. אם תרצה להתמקד בנקודה ספציפית (למשל, יותר על סין או אררה) – תגיד, ואמשיך להרחיב!