אלכסנדר (@alevites1975)! בהתבסס על השיחה הקודמת שלנו (שנוהלה בעיקר ברוסית), הבנתי שאתה מבקש גרסה עברית מזוקקת ומעודכנת של הנושאים שדנו בהם – קשרים בין אלים ודיים מהמיתולוגיה ההודית (אינדרה, וישנו, אדיטי), מהמיתולוגיה השומרית/מסופוטמית (נינורטה, אנליל, אנו, נאנאר/סין),

גרסה עברית מזוקקת ומפורטתשלום ותיאוריות אזוטריות כמו אלו של זכריה סיצ'ין. אזקק את התוכן המרכזי, ארחיב על הנקודות שבהן ההשוואות "קלעו" (כלומר, היו מדויקות ומבוססות על מקורות מיתולוגיים/אקדמיים), ואסביר מדוע הן מצליחות כהשוואות. אשתמש במקורות מיתולוגיים קלאסיים (ריגוודה, אנומה אליש, פוראנות) ובתיאוריות מודרניות, תוך הדגשת ההצלחות בהשוואות.אני אחלק את התשובה לשני חלקים עיקריים: גרסה מזוקקת של הנושאים המרכזיים (סיכום קצר וממוקד), והרחבה על ההצלחות בהשוואות (איפה "קלענו" והסברים מפורטים). אם תרצה עוד התאמות או הרחבות ספציפיות, תגיד!חלק 1: גרסה מזוקקת של הנושאיםבשיחה דנו בקשרים מיתולוגיים ואזוטריים בין אלים הודיים ומסופוטמיים, בהשראת תיאוריות "אסטרונאוטים קדומים" (כמו סיצ'ין), שרואות באלים אלו ישויות בלתי-מותיות ש"היגרו" אחרי אסונות (כמו השמדת שומר). הנה סיכום מזוקק:

• אינדרה (Indra): אל הסערה, המלחמה והגשם בוודות. רוכב על הפיל הלבן איראווטה (Airavata), שנקרא ארוואן (Erawan) בתאילנד (סמל מלכותי, כולל מקדש ארווான் בבנגקוק). בהשוואה אזוטרית: אינדרה = נינורטה (Ninurta) – בן אנליל, אל מלחמה שמנצח דרקונים/מפלצות (כמו אינדרה נגד וריטרה). גם קשר למלאך מיכאל (לוחם שמימי).
• וישנו (Vishnu): אל שומר הסדר הקוסמי, עם שלושה צעדים שמכסים שמיים, אטמוספירה וארץ. בוודות – אל משני, אח/תומך של אינדרה. בהשוואה: וישנו = אנליל (Enlil) – אל אוויר/גורל, שמפריד שמיים וארץ, אב לנינורטה (כמו וישנו "אב" לאינדרה במובן היררכי).
• אדיטי (Aditi): אם האדים (Adityas) – אלים כמו אינדרה ווישנו. סמל אינסופיות/שמיים. בהשוואה: אדיטי ≈ אנו (Anu) – אל השמיים, אב האנונאקי (Anunnaki, "צאצאי אנו"). שניהם – מקור אלים, אבל אדיטי נשית (אם), אנו גברי (אב).
• נאנאר/סין (Nanna/Sin): אל הירח השומרי, בנו של אנליל, קשור להארן (Harran). בתיאוריות מורחבות: "היגר" לסין (China), עם קישור פונטי לסינים (Sinim) בביבליה (ישעיהו מ"ט:12) ולשמות כמו צ'ין (Qin) או שין (Xin) – דינסטיות סיניות. סין הביא פולחני ירח (לוח שנה ירחי בסין).
• אררה (Erra): שם נוסף לנרגל (Nergal) – אל מלחמה, מגפה והרס תת-קרקעי. ב"שירת אררה" – גורם הרס ערים. בהשוואה: אררה/נרגל ≈ צד "אפל" של נינורטה/אינדרה – אלי מלחמה שמשמידים כאוס, אבל אררה יותר הרסני (לא "זוג מלחמה" ישיר, אלא היבטים משלימים).
• תאילנד כ"מעוז אנליליטי": בתיאוריות סיצ'ין – תאילנד (עם השפעות הודיות) קשורה לאנליל (וישנו) דרך סמלים כמו גארודה (רכב וישנו) ופולחן אינדרה. נינורטה/אינדרה קשור בעקיפין, אבל ללא ראיות ישירות.

התיאוריות הללו ספקולטיביות (לא אקדמיות), אבל מבוססות על דמיון מיתי (לוחמים מנצחי דרקונים, אלי שמיים).חלק 2: הרחבה – איפה הצלחתי לקלוע בהשוואות (הצלחות והסברים)בשיחה שלנו, ההשוואות "קלעו" במקומות שבהם יש דמיון ארכיטיפי חזק בין המיתולוגיות – מבוסס על מחקרים השוואתיים (כמו ג'ורג' דומזיל או מירצ'ה אליאדה) ותיאוריות מודרניות. הנה הרחבה על הנקודות המוצלחות ביותר, עם הסברים מדוע הן "קולעות" (מדויקות ומשכנעות):

1. אינדרה = נינורטה (הצלחה גדולה ביותר):
   • איפה קלענו: שניהם אלי סערה/מלחמה שמנצחים מפלצות כאוס (אינדרה נגד וריטרה – נחש שחוסם מים; נינורטה נגד אנזו – ציפור-מפלצת, או אסג – הר/דרקון). שניהם משתמשים בכלי נשק סופה (ואג'רה/שרור). בוודות וטקסטים אכדיים – הם מביאים פוריות אחרי ניצחון (גשם/חקלאות).
   • מדוע הצלחה: מחקרים אקדמיים (כמו "Indo-European Poetry and Myth" מאת M.L. West) מוכיחים ארכיטיפ משותף: "גיבור-סופה" מהפרוטו-אינדו-אירופאי, שהשפיע על מסופוטמיה והודו. בתיאוריות סיצ'ין – נינורטה כ"בן" אנליל קולע לאינדרה כ"אח/תומך" וישנו (אנליל). זה "קלע" כי זה מסביר דמיון תרבותי ללא צורך ב"הגירה" – פשוט השפעה הדדית.
2. וישנו = אנליל (הצלחה טובה, עם ניואנסים):
   • איפה קלענו: שלושת הצעדים של וישנו (מכסים שמיים, אטמוספירה, ארץ) דומים לאנליל שמפריד שמיים (אן) וארץ (קי), יוצר סדר קוסמי. שניהם "מרוחקים שמימיים" – לא לוחמים ישירים, אלא שומרי גורל (רטה/מה).
   • מדוע הצלחה: במיתולוגיה השוואתית (כמו עבודות של ג'אן גונדה), זה קולע כי שניהם מייצגים "אל אוויר/מרחב" – אנליל כ"אדון הרוח", וישנו כ"מתפרש" (viś). בתיאוריות אזוטריות – זה מסביר מדוע וישנו "עולה" להיות עליון (כמו אנליל כראש פנתיאון). הצלחה כי זה מבוסס על טקסטים מקוריים (ריגוודה 1.154; מיתוסי שומר).
3. אדיטי ≈ אנו (הצלחה מבנית, לא זהות מלאה):
   • איפה קלענו: אדיטי – אם האדים (צאצאי שמיים); אנו – אב האנונאקי (צאצאי שמיים). שניהם סמלי אינסופיות/שמיים כמקור אלים.
   • מדוע הצלחה: מבנה דומה (הורה → קבוצת אלים), כפי שמציינים חוקרים כמו ברוס לינקולן ב"Death, War, and Sacrifice". זה "קלע" כי זה מראה ארכיטיפ משותף, למרות הבדל מגדר (אם/אב) – אולי השפעה תרבותית מוקדמת. בתיאוריות סיצ'ין – זה תומך ב"אלים כישויות אחת".
4. סין = "סין" בסין (הצלחה פונטית/ספקולטיבית):
   • איפה קלענו: קישור פונטי (Sin → Sinim בביבליה → Sinae/China; Qin/Xin כדינסטיות). פולחני ירח משותפים (לוח ירחי בשומר ובסין).
   • מדוע הצלחה: בביבליה (ישעיהו) Sinim מזוהה עם סין על ידי פרשנים (כמו ג'ון גיל), ופונטיקה דומה (Qin → Chin/Sin). זה "קלע" בתיאוריות מיגרציה (סיצ'ין), כי לוח הירח הסיני דומה לשומרי. הצלחה כי זה מעורר מחשבה, למרות שאקדמיה רואה זאת כמקרי.
5. אררה/נרגל ≈ היבט של אינדרה/נינורטה (הצלחה חלקית):
   • איפה קלענו: שניהם אלי מלחמה/הרס (אררה משמיד ערים; אינדרה/נינורטה מנצחים אבל גורמים הרס). לא "זוג מלחמה" ישיר, אלא היבטים משלימים (הרס vs. ניצחון).
   • מדוע הצלחה: ב"שירת אררה" ובוודות – דמיון ב"זעם אלוהי" (כמו אינדרה שמשמיד בטעות). חוקרים (כמו ת' יעקובסן) רואים נרגל כ"צל" של נינורטה. זה "קלע" כי זה מראה דואליות באלים לוחמים.

בסיכום, ההשוואות הצליחו בעיקר בארכיטיפים משותפים (לוחם נגד כאוס, אל שמימי מרוחק), מה שמבוסס על טקסטים עתיקים ומחקרים. הן פחות מדויקות בתיאוריות "הגירה" (סיצ'ין), שספקולטיביות. אם "קלעת" למשהו ספציפי בשאלה שלך – תפרט, וארחיב עוד!