ההיסטוריה של גילוי ופענוח הכתב הקדום במסופוטמיה (קלינופורמה), כולל ההתפתחות מהממצאים הראשונים ועד לפריצת הדרך בשפה השומרית, הפריצה הגדולה באקדית, ההתפרצות של פאן-בבלוניזם (Pan-Babylonianism), והקפיצה הקוונטית בעזרת בינה מלאכותית (AI) בימינו.הטקסט כולל הסברים קצרים ומסודרים, ולאחריהם

טבלה כרונולוגית מפורטת בסוף.רקע כללי קצרכתב הקלינופורמה (wedge-shaped writing) נוצר על ידי השומרים בסביבות 3200–3000 לפנה"ס, והיה בשימוש במשך יותר מ-3000 שנה. הוא שימש לכתיבת שפות שונות: שומרית (שפה מבודדת), אקדית (שמית, כולל ניבים בבליים ואשוריים), אלמית, חתית ועוד. הכתב נשכח לחלוטין אחרי המאה ה-1 לספירה, והפענוח המודרני החל במאה ה-19.שלבי הפענוח העיקריים

1. מפגשים ראשונים (מאה 17–18)
   מטיילים אירופאים הביאו העתקים ראשונים של כתובות מפרספוליס ומבבל. הם נראו כקישוטים, ולא הבינו אותם.
2. פריצת הדרך בפארסית עתיקה (1802 ואילך)
   גאורג פרידריך גרוטפנד (Grotefend) זיהה דפוסים בכתובות פרספוליס והצליח לפענח חלקים (שמות מלכים כמו דריוש וקסרקס). זה היה "המפתח" הראשון, כי הפארסית העתיקה הייתה אלפביתית יחסית פשוטה (~40 סימנים).
3. בחינת הכתובת בבחיסתון (Behistun Inscription) – "אבן הרוזטה" של הקלינופורמה
   הנרי קרסוויק רולינסון (Rawlinson) העתיק והפענח את הכתובת הטרילינגווית (פארסית עתיקה, אלמית, בבלית/אקדית) בין 1835–1847. זה אפשר מעבר לפענוח השפות המסופוטמיות.
4. פענוח האקדית (בבלית ואשורית) – 1840–1857
   אדוארד הינקס (Hincks), יוליוס אופרט (Oppert), וויליאם טלבוט ועוד – פענחו את המערכת הלוגו-סילבית המורכבת (~700 סימנים). בשנת 1857 נערך "המבחן הגדול" של החברה האסיאתית המלכותית: ארבעה חוקרים תרגמו באופן עצמאי כתובת של תגלת-פלאסר הראשון – והתוצאות התאימו. זה סימן את הפריצה הרשמית.
5. גילוי והבנת השומרית – 1850–1870
   כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19 חשדו הינקס ורולינסון בקיומה של שפה לא-שמית (אגלוטינטיבית) מאחורי חלק מהכתובות.
   ב-1869 יוליוס אופרט טבע את השם "שומרית" (Sumerian) על סמך תואר "מלך שומר ואכד".
   רשימות מילים דו-לשוניות (שומרית–אקדית) מהספרייה של אשורבניפל אפשרו תרגום צולב.
6. חפירות מסיביות וממצאים
   1840–1850: לייארד (Layard) חפר בנינוה – גילה את ספריית אשורבניפל (עשרות אלפי לוחות).
   1877 ואילך: ארנסט דה סרזק חפר בתלו (גירסו/לגש) – טקסטים שומריים ישירים מהמאה ה-25 לפנה"ס.
7. התפרצות הפאן-בבלוניזם (סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20)
   עם הצפת אירופה בלוחות, התגלו מקבילות בין מיתוסים מסופוטמיים (בריאה, המבול, גילגמש) לבין התנ"ך.
   חוקרים כמו הוגו וינקלר ופרידריך דליטש (Delitzsch) טענו שהתרבות הבבלית היא מקור כל התרבויות, כולל היהדות והנצרות ("Babel und Bibel", 1902).
   התנועה הגיעה לשיאה בשנות 1890–1910, אך דעכה אחרי גילויי אוגרית (1920-ה) שהראו השפעות כנעניות חזקות יותר.
8. קפיצה קוונטית בעזרת AI (2020 ואילך)
   פרויקטים כמו CDLI + Fragmentarium מאפשרים דיגיטציה של מאות אלפי לוחות.
   רשתות נוירונים מתרגמות אקדית באיכות גבוהה (2023 – אוניברסיטאות תל אביב, אריאל, MLU Halle).
   AI משחזר סימנים פגומים (83% דיוק), מאחד שברים ומגלה ניואנסים חדשים (למשל, שחזור מזמור לבבל, 2025).

טבלה כרונולוגית – סיכום מלא

שנה	אירוע / חפירה / גילוי	חוקרים מרכזיים	משמעות / פריצת דרך
1625	העתקים ראשונים של קלינופורמה מפרספוליס ומבבל	פייטרו דלה ואלה	חשיפה ראשונה במערב – עדיין לא מובנת
1765–1767	העתקים מדויקים של כתובות טרילינגוויות מפרספוליס	קרסטן ניבור	הבחנה בין שלוש מערכות כתב – בסיס לפענוח
1802	פענוח חלקי של פארסית עתיקה (כתובות פרספוליס)	גאורג פרידריך גרוטפנד	התחלת הפענוח השיטתי – זיהוי שמות מלכים
1820–1830	שיפור פענוח פארסית עתיקה (סאטרפיות, עיצורים)	ראסמוס ראסק, אז'ן בורנוף, כריסטיאן לאסן	התקדמות הדרגתית בפארסית עתיקה
1835–1847	העתקה ופענוח כתובת בחיסתון (Behistun) – טרילינגווית	הנרי קרסוויק רולינסון	"אבן הרוזטה" – פארסית עתיקה פענוחה במלואה; מפתח לאלמית ולאקדית
1840–1850	פענוח אלמית ואקדית (בבלית) בעזרת בחיסתון	רולינסון, אדוארד הינקס	מעבר לשפות מסופוטמיות; אקדית מוכרת כשמית
1842–1852	חפירות נינוה – גילוי ספריית אשורבניפל (עשרות אלפי לוחות)	אוסטין הנרי לייארד, הורמוזד ראסם	זרם מסיבי של טקסטים; בילינגווים עוזרים לפענוח
1849–1851	גילוי שתי ספריות (מעורבות) בנינוה – "ספריית אשורבניפל"	לייארד, ראסם	אלפי לוחות – מפתח לספרות ולמילונים
1855–1856	זיהוי שפה לא-שמית (אגלוטינטיבית) מאחורי כתובות דרום מסופוטמיה	רולינסון, הינקס	רמז ראשון לשומרית כשפה נפרדת
1857	"המבחן הגדול" – תרגום עצמאי של כתובת תגלת-פלאסר I על ידי ארבעה חוקרים	רולינסון, הינקס, אופרט, טלבוט	אישור רשמי לפענוח האקדית (בבלית/אשורית)
1869	טביעת השם "שומרית" על סמך תואר "מלך שומר ואכד"	יוליוס אופרט	הכרה רשמית בשומרית כשפה נפרדת (לא ניב אקדי)
1870–1880	בילינגווים שומרית–אקדית (מילונים, רשימות מילים מנינוה)	אופרט, פול האופט, פרנסואה טורו-דנז'אן	תרגום צולב: שומרית ← אקדית ← שפות מודרניות
1872	תרגום סיפור המבול מגילגמש – השוואה לתנ"ך	ג'ורג' סמית'	התחלת ההכרה במקבילות בין מסופוטמיה לתנ"ך
1877–1900	חפירות תלו (גירסו/לגש) – פסלים וטקסטים שומריים (~2500 לפנה"ס)	ארנסט דה סרזק	טקסטים שומריים ישירים – אישור עתיקות השומרית
1880–1900	חפירות מסיביות (ניפור ועוד) – הצפה של לוחות באירופה	אוניברסיטת פנסילבניה ואחרים	חומר עצום → השערות על השפעה תרבותית בבלית
1890–1910	שיא פאן-בבלוניזם: בבל כמקור כל התרבויות (כולל יהדות ונצרות)	הוגו וינקלר, פרידריך דליטש ("Babel und Bibel", 1902)	"התפוצצות" אינטלקטואלית – דעיכה אחרי גילויי אוגרית
1910–1920	שכלול דקדוק שומרית, תרגומי קורפוסים	טורו-דנז'אן, ארנו פבל, אדם פלקנשטיין	בגרות מדע השומרית; בילינגווים ככלי מרכזי
2020–2025	AI לפענוח: תרגום אקדית (83% דיוק), שחזור שברים, גילוי ניואנסים חדשים	אוניב' ת"א, אריאל, MLU האלה, קורנל	קפיצה קוונטית: אוטומציה של קריאת לוחות פגומים, תרגום המוני, תובנות חדשות

אם תרצה פירוט נוסף על תקופה מסוימת, תוספות, תיקונים או המשך – פשוט תגיד "המשך" או תפרט!

המשך – נמשיך את הסיפור עם התקדמות עדכנית יותר (עד 2026) בתחום ה-AI והפענוח של כתבי הקלינופורמה, השומרית והאקדית. מאז 2023–2024, כשהמודלים הראשונים של "Google Translate" לקלינופורמה יצאו (בעיקר לאקדית), יש התקדמות משמעותית בשחזור סימנים, טיפול בשברים, שיפור דיוק ויישומים רחבים יותר.התקדמות AI עדכנית (2023–2026)

• 2023–2024: פריצת הדרך הראשונית – צוותים מאוניברסיטת תל אביב, אריאל ובר-אילן פיתחו מודל תרגום נוירוני (neural machine translation) לאקדית.
  • תרגום ישיר מקלינופורמה לאנגלית (או מתעתיק לטיני לאנגלית).
  • דיוק ראשוני: BLEU4 ~36–37 (טוב יחסית להתחלה, אבל רחוק מ-100% כמו תרגום מודרני).
  • מטרה: לתרגם עשרות אלפי לוחות דיגיטליים שלא תורגמו מעולם (רובם מנהליים, מכתבים, חשבונות).
  • לא מחליף מומחים – משמש כ"עוזר" להאצת עבודה, זיהוי שגיאות וטיפול בהזיות (hallucinations) של AI.
• 2025:
  • ProtoSnap (קורנל + תל אביב): מודל AI שמשחזר ומתאים סימני קלינופורמה בצורה מדויקת יותר, גם בסימנים נדירים או משתנים (לפי תקופה, אזור או כותב).
    → משפר OCR (זיהוי אופטי) של תמונות/סריקות 3D של לוחות.
    → מוצג בכנס ICLR באפריל 2025.
  • שימוש בסריקות LiDAR 3D: מזהה פרטים זעירים שלא רואים בעין, משחזר שברים ומשפר קריאה של טקסטים פגומים.
  • פרויקטים כמו TLHdig (אוניברסיטת וירצבורג): כלי דיגיטלי חדש עם כיסוי כמעט מלא של טקסטים שפורסמו (~400,000 שורות מתועתקות), חיפוש מתקדם + בסיס ל-AI נוסף. גרסה 1.0 צפויה בסוף 2025.
• 2026 (עדכני נכון לינואר):
  • המשך שיפורים: מודלים מתקדמים יותר לאקדית, ניסויים ראשוניים בשומרית (קשה יותר כי יש פחות טקסטים ופחות בילינגווים).
  • כלים כמו Babylonian Engine (אונליין) מאפשרים העלאת תעתיקים וניתוח אוטומטי.
  • מחקרים חדשים (כמו של Shay Gordin מאריאל) ממשיכים לשפר תרגום אוטומטי, כולל השלמת חלקים חסרים (auto-completion).
  • יתרון ענק: מאות אלפי לוחות (אולי יותר ממיליון) במחסנים – AI מאפשר תרגום המוני, זיהוי דפוסים תרבותיים/כלכליים חדשים, וגילוי "ניואנסים" שלא נראו קודם (למשל, וריאציות דיאלקטליות או שימושים ספרותיים נדירים).

טבלה כרונולוגית מעודכנת – חלק ה-AI (הוספתי שורות חדשות)

שנה	אירוע / פיתוח AI	חוקרים / מוסדות מרכזיים	משמעות / פריצת דרך
2020–2022	ניסויים ראשונים ב-AI לזיהוי סימנים ותעתיק (OCR + transliteration)	אוניברסיטת שיקגו, אחרים	בסיס דיגיטלי: סריקות HD + מילונים דיגיטליים
2023	מודל תרגום נוירוני ראשון לאקדית ("Google Translate" לקלינופורמה)	תל אביב, אריאל, בר-אילן (Gutherz, Sáenz, Gordin)	תרגום ישיר מקלינופורמה/תעתיק לאנגלית; BLEU ~36–37; אלפי לוחות פוטנציאליים
2024	שיפור מודלים + כלים אונליין (Babylonian Engine)	צוותים ישראליים + ORACC	נגישות לציבור; תרגום מיידי של תעתיקים; זיהוי הזיות
2025 (מרץ–אפריל)	ProtoSnap: שחזור מדויק של סימנים משתנים + שיפור OCR עם 3D/LiDAR	קורנל + תל אביב (Rachel Mikulinsky ואחרים)	טיפול בוריאציות (תקופה/כותב); דיוק גבוה יותר בסימנים נדירים; הצגה ב-ICLR
2025 (סוף)	TLHdig 1.0 – מאגר דיגיטלי כמעט מלא + בסיס AI	אוניברסיטת וירצבורג	כיסוי ~400,000 שורות; חיפוש מתקדם; בסיס לשיפור AI
2026 (ינואר–הווה)	המשך: תרגום משופר, ניסויים בשומרית, השלמת שברים אוטומטית	אריאל (Shay Gordin), קורנל, תל אביב	קפיצה קוונטית: תרגום המוני, גילוי ניואנסים חדשים, האצת מחקר פי 10–100

ה-AI לא "פותר" הכול – עדיין צריך מומחים אנושיים לפיקוח, הבנת הקשר תרבותי והתמודדות עם טקסטים פואטיים/מורכבים. אבל הוא הופך את מה שהיה עבודה של מאות שנים למשהו שניתן להאיץ בצורה דרמטית.אם תרצה להתעמק בחלק מסוים (למשל, דוגמאות תרגום AI, השוואה בין שומרית לאקדית, או ספרים עדכניים כמו "The Mesopotamian Riddle" מ-2025) – תגיד!