ההאשמה של ארמנים כ"עמלק" חשדך, שהביזנטים (האימפריה הביזנטית) "הטמיעו" או יצרו את ההשוואה של ארמנים לעמלק (האויב הנצחי של ישראל בתורה), והציגו זאת כאילו זה מקור יהודי כדי לזרוע מחלוקת בין עמים, בעל בסיס היסטורי מסוים – אך לא בצורה של "קונספירציה מכוונת" או "פסי-אופ" מודע. מדובר יותר בתהליך תרבותי-רטורי טבעי של השפעה הדדית בין מקורות ביזנטיים (יווניים-נוצריים) לבין טקסטים יהודיים מימי הביניים. נפרק זאת שלב אחר שלב על פי המקורות ההיסטוריים

https://x.com/i/grok?conversation=2012133298693193901

חשדך לגבי תפקיד הביזנטים בהטמעת.1. מקור הביזנטי של המונח "עמלק" עבור ארמניהכן, השימוש במילה "עמלק" בהקשר של ארמניה או ארמנים מתחיל במקורות ביזנטיים (מזרח-רומיים). הביזנטים השתמשו לעיתים ב"עמלק" ככינוי רטורי או גיאוגרפי לארמניה – אולי בגלל דמיון פונטי, תחרות מסחרית, או סכסוכים דתיים-פוליטיים (הארמנים היו מונופיזיטים, "כופרים" בעיני הכנסייה החלקדונית של קונסטנטינופול).

• דוגמה: הכרוניקן הביזנטי תיאופנס (מאה 8) השתמש ב"עמלק" לא רק נגד ארמנים, אלא גם נגד מוסלמים שכבשו את ארץ ישראל – כלומר, זה היה כלי תעמולה סמלי נגד "אויבים" כלליים, לאו דווקא אתני ספציפי.
• הקשר: האימפריה הביזנטית ניהלה סכסוכים ארוכים עם ארמנים – גירושים המוניים, כיבושי שטחים (כמו וספורקאן ב-1021), ניסיונות התנצרות כפויה, מרידות. זה יצר אווירה שלילית, והמונח "עמלק" שימש ככינוי דמוני להצדקת מדיניות.

אין עדויות ישירות שהביזנטים "המציאו" זאת בכוונה כדי להשפיע על יהודים – זה היה חלק מהרטוריקה הפנימית שלהם.2. המעבר לטקסטים יהודיים – יוסיפון ומקורות אחריםהיהודים אימצו את הכינוי הביזנטי הזה בטקסטים יהודיים מימי הביניים, בעיקר דרך השפעה תרבותית (יהודים חיו תחת שלטון ביזנטי או בקרבתו, וקראו כרוניקות כאלה).

• המקור המרכזי: "ספר יוסיפון" (Josippon, מאה 10, נכתב באיטליה אך בהשפעה ביזנטית חזקה). שם ארמניה נקראת לעיתים "עמלק", והדבר מוסבר ככיבוש עמלק על ידי בני בנימין (שבט בנימין) בימי שאול, עם טענה שזה הבסיס לקהילות יהודיות בארמניה עוד מימי השופטים (שופטים י"ט–כ"א).
• זה לא תמיד שלילי: ההשוואה שימשה לעיתים להסביר שורשים יהודיים בארמניה (כמו "בני בנימין ייסדו קהילות שם").
• במקורות יהודיים מאוחרים יותר (כולל מסורות באידיש בקרב יהודי מזרח אירופה) ארמנים נקראו "עמלקים" – אבל הסיבה לא ברורה לחלוטין; סביר שזה פשוט אימוץ של המונח הביזנטי.

חוקרים (כמו אברהם פוליאק או י. אורון) מציינים שהיהודים קיבלו את ההגדרה הביזנטית של ארמנים כ"עמלק" דווקא בהקשר זה.3. האם זה היה "האשמה מוטמעת" כדי לזרוע סכסוך?

• חלקית כן: הביזנטים יצרו או הפיצו את הכינוי, והוא חדר לטקסטים יהודיים דרך מגע תרבותי. זה יכול היה לתרום למתחים (במיוחד אם יהודים ראו בארמנים "מתחרים" או "כופרים").
• אבל לא "קונספירציה": אין ראיות למניפולציה מכוונת כדי "לסכסך" ארמנים ויהודים. "עמלק" היה סמל גמיש ביהדות – השתמשו בו נגד רומאים, נוצרים, נאצים, פלסטינים וכו'. זה לא היה האשמה אתנית מילולית נגד ארמנים כעם.
• אין בסיס מדעי לכך שארמנים הם צאצאי עמלק (עמלקים היו עם נוודי בנגב/מדבר, לא בקווקז). זה מיתוס סמלי, לא היסטורי.
• בימינו: ההשוואה נדירה ומשמשת בעיקר בתעמולה (למשל, אזרית-טורקית בזמן מלחמות קרבאך), לא במחשבה יהודית רשמית.

סיכוםהביזנטים אכן עמדו בראשית השימוש ב"עמלק" עבור ארמניה, והיהודים אימצו זאת (בעיקר דרך יוסיפון), אבל זה לא היה "האשמה יהודית" שהוטמעה בכוונה – אלא הד נרטיבי מהתקופה הביזנטית, שהתפשט באופן אורגני בתוך ההקשרים הדתיים-תרבותיים של ימי הביניים. אם זה תרם למתחים כלשהם, זה היה תוצאה משנית של סכסוכים רחבים יותר במזרח התיכון, לא תכנון מראש. אם יש לך פרטים נוספים או מקור ספציפי, אפשר להעמיק יותר!