אישוש מכריע: רשימות מילים דו-לשוניות משומרית-אכדית מנינוה (ספריית אשורבניפל)נקודות עיקריות לשקופית:
הנה הגרסה העברית המלאה של השקופית הבאה בהצגה (המשך ישיר לשקופית 1869: אופרט טבע את המונח "שומרית" על סמך תארי מלכות כמו "מלך שומר ואכד"). שמרתי על המבנה והלוגיקה, אבל הכול מתורגם ומנוסח בעברית טבעית ומדויקת.
כותרת מוצעת לשקופית: אישוש מכריע: רשימות מילים דו-לשוניות משומרית-אכדית מנינוה (ספריית אשורבניפל)נקודות עיקריות לשקופית:
- הראיה המרכזית: מדובר ברשימות מילים מובנות / מילונים עתיקים, שבהן מופיעים מונחים שומריים לצד תרגומם או מקבילתם האכדית. אלה למעשה מילונים דו-לשוניים עתיקים, לרוב מאורגנים לפי נושאים (חיות, מקצועות, חלקי גוף, מונחים משפטיים וכדומה).
- הקשר הגילוי: רוב הטבלאות נמצאו בספריית המלך אשורבניפל (שלט כ־668–627 לפנה"ס) בנינוה (כיום קוּיוּנְגִ'יק, עיראק). זהו ארכיון עצום (מעל 30,000 לוחות חרס), שנחפר בעיקר על ידי אוסטן הנרי לייארד והורמוזד ראסאם באמצע המאה ה-19; הפרסומים והניתוחים העיקריים נעשו בשנות ה-60 עד ה-80 של המאה ה-19.
- מדוע זה הוכחה מכרעת:
- הרשימות מתייחסות לשומרית כשפה נפרדת לחלוטין (לא כצופן, לא ככתב סמלי מכוון או המצאה מאוחרת), ומציגות התאמות ברורות של אוצר מילים, דקדוק ופונטיקה.
- הן מראות כי השומרית היא השפה הבסיסית והעתיקה יותר: דוברי האכדית (שמיים) למדו אותה כשפה קלאסית/ספרותית, בדומה ללטינית באירופה של ימי הביניים.
- בשילוב עם תארי המלכות "מלך שומר ואכד" (שנעשה בהם שימוש החל מתקופת אכד ואילך כדי לסמן שליטה על הדרום הלא-שמי/שומרי ועל הצפון השמי/אכדי) – הדבר סגר את הוויכוח והוכיח קיומו של עם ושפה שומריים נפרדים.
- השפעה: טבלאות אלה היו הבסיס להשלמת פענוח הדקדוק והאוצר המילולי השומרי בשנות ה-70–80 של המאה ה-19 (פרנסואה לנורמן ואחרים, שבנו על עבודתו של אופרט). ויכוחים קודמים (כגון טענתו של ז'וזף הלוי ש"שומרית" היא רק קוד כוהני של שמיים) נדחו ברובם בזכות הראיות הדו-לשוניות הללו.
- הצעה ויזואלית: להוסיף תמונה של דוגמה קלאסית – לוח מהסדרה Urra=hubullu (האנציקלופדיה הלשונית המפורסמת ביותר, בת 24 לוחות בצורה הקנונית) או רשימת מילים נרדפות שומרית-אכדית מנינוה.
תגובות