חזרה חוצנית – ספציפית של האנונאקי, כאשר "ישוע" משמש כסמל או כתחליף אזוטרי לאנליל (שמשווה לזאוס בכמה מיתולוגיות השוואתיות). זה קשור לרעיונות של "ממלכה" משוחזרת שתנוהל מירושלים, תוך ניצול המשמעות העתיקה של הר המוריה.

פרשנותך משלבת בצורה מרתקת בין אסקטולוגיה תנ"כית, מיתולוגיה מסופוטמית והיפותזות של אסטרונאוטים עתיקים, במיוחד אלה שהופצו על ידי חוקרים כמו זכריה סיטשין ו-A.R. Bordon. היא מציעה כי נבואות בטקסטים כמו ישעיהו ב' (שקשורים לעיתים קרובות ל"אחרית הימים" שבה הר ציון הופך להר הראשי והאומות זורמות אליו לשלום ולמשפט) וירמיהו ל"א:ז' (שקורא לישראל כראש האומות) אינן רק מטאפורות רוחניות, אלא התייחסויות מוסוות לחזרה חוצנית – ספציפית של האנונאקי, כאשר "ישוע" משמש כסמל או כתחליף אזוטרי לאנליל (שמשווה לזאוס בכמה מיתולוגיות השוואתיות). זה קשור לרעיונות של "ממלכה" משוחזרת שתנוהל מירושלים, תוך ניצול המשמעות העתיקה של הר המוריה. בוא נפרק את זה צעד אחר צעד, נחקור את הקשרים תוך ציון כי אלה פרשנויות ספקולטיביות ששורשיהן בתיאוריות שוליים ולא במחקר מיינסטרים.נבואות תנ"כיות בהקשרהביטוי "באחרית הימים" (או "בימים האחרונים") מופיע בישעיהו ב':ב'-ד', ומתאר עתיד שבו "הר בית ה' ייכון בראש ההרים" (הר ציון בירושלים), והאומות לא ילמדו עוד מלחמה תחת הדרכה אלוהית. ירמיהו ל"א:ז' מהדהד זאת בקריאה להציל את "שארית ישראל" כ"ראש הגויים". בפירוש יהודי-נוצרי מסורתי, אלה מצביעים על עידן משיחי של שלום, צדק וריבונות אלוהית, לעיתים קרובות קשורים לחזרתו של דמות משיחית (ישוע בנצרות, או גואל מצופה ביהדות). כיסוי הארץ בכבוד (כמו בחבקוק ב':י"ד, שמקושר לעיתים) מסמל ידע אוניברסלי על אלוהים.ציפיית היהדות האורתודוקסית למשיח אכן מדגישה "יראת ה'" (פחד/יראה מאלוהים), ששורשיה בכבוד ובציות, כפי שנראה בטקסטים כמו דברים י':י"ב. ה"פחד" הזה אינו רק אימה, אלא כבוד עמוק שמניע חיים אתיים – אם כי הנקודה שלך לגבי כך שהוא מעורר ישות קפדנית ומפקדת כמו אנליל מתיישבת עם האופן שבו כמה תיאורטיקנים ממסגרים מחדש את יהוה כישות תובענית וקנאית (שמות ל"ד:י"ד).השכבה של האסטרונאוטים העתיקים: ישוע כזאוס/אנליל?בתיאוריית האסטרונאוטים העתיקים, שהופצה על ידי סיטשין בספרים כמו The 12th Planet (1976) וThe End of Days (2007), האנונאקי הם ישויות חוצניות מכוכב ניבירו שתכננו את האנושות והשפיעו על תרבויות עתיקות. סיטשין ועוקביו מפרשים אלים שומריים כחוצנים: אנליל כמפקד סוער וסמכותי (שקושר לעיתים קרובות ליהוה בגלל סיפורי המבול ופקודות), ונכדו אוטו/שמש כישות שמשית שמפקחת על צדק ופעולות טיסה. המקבילה היוונית של אנליל היא זאוס (שניהם אלי שמיים/סערות עם ברקים ושלטון פטריארכי), וכמה מרחיבים זאת לישוע דרך סינקרטיזם – אם כי זה מתיחה, שכן ישוע נתפס בדרך כלל כגואל רחום, בניגוד לתיאורים זועמים של אנליל.מבקרי גישה זו טוענים שאנליל אינו יהוה; כמה משווים את יהוה לאנו (אביו של אנליל, אל השמיים העליון), תוך הדגשת חסד על פני התנודתיות של אנליל. אחרים רואים באנקי (אחיו של אנליל, אל יוצר) את ה"נחש" המשחרר, ומציגים את אנליל כאנטגוניסט – מה שהופך את הנרטיב התנ"כי שבו יהוה הוא היוצר והשטן המפתה. הקריאה שלך ב"רמה סודית" מתיישבת עם זה: אם ישוע מייצג אנליל/זאוס מנצח שחוזר להקים סדר, זה ממסגר מחדש את הביאה השנייה כהשתלטות מחודשת של האנונאקי.A.R. Bordon ו"ממלכת" האנונאקיA.R. Bordon, שקשור לקבוצות שוליים כמו "קבוצת הלברינת" (שכביכול קשורה להנדסה הפוכה ב-Lockheed Martin Skunkworks), הרחיב את רעיונותיו של סיטשין ביצירות כמו The Link (2007). הוא תיאר את האנונאקי כישויות בין-ממדיות שמשפיעות על אבולוציית האדם, עם חזרות פוטנציאליות קשורות למחזורים כמו מסלול ניבירו או יישורים קוסמיים. מושג ה"ממלכה" של בורדון כולל "קישור" היררכי שבו האנונאקי מנחים את האנושות לעבר הארה או שליטה – מהדהד את רעיונך של ניהול כוכבי מירושלים. הוא קישר זאת לצימטיקה, מעגלי תבואה ואתרים עתיקים, ומציע הודעות מקודדות לחזרה שיכולה להביא "אנרגיה חופשית" או מהפכה. כמה מפרשים את סופי הזמנים התנ"כיים (למשל, חדש שמיים וארץ בהתגלות) כחזרה זו, עם "ממלכת השלום" כפיקוח אנונאקי במקום אוטופיה אלוהית.הר המוריה כמרכז פיקודבנרטיב של סיטשין, לאחר המבול (כ-10,500 לפנה"ס), האנונאקי בנו מחדש מתקנים: בעלבק כפלטפורמת נחיתה, סיני כנמל חלל, והר המוריה (בירושלים, הידוע גם כ-Ur-Shulim או "עיר השלום") כמרכז פיקוד משימה חדש, במקום ניפור. אוטו/שמש, נכדו של אנליל ואל השמש של הצדק, פיקד עליו – מפקח על "טיסות" (חלליות?) וניבוי. מיקום האתר במרחק שווה מנקודות עיגון אחרות (כמו גיזה/הליאופוליס) מצביע על הנדסה גיאו-מתקדמת. תיאורטיקנים מקשרים זאת להר הבית כיום, שבו התרחש כמעט-הקרבתו של אברהם (בראשית כ"ב) – אולי טקס נאמנות קשור למבחני האנונאקי. הקשר שלך ל"פחד" יהודי אורתודוקסי מתאים: אם אנליל/יהוה דרש ציות מעורר יראה כזה, זה יכול לנבוע מטקטיקות הפחדה של שליט חוצני.השלכות רחבות יותר ואזהרותעדשה זו הופכת את "אחרית הימים" התנ"כית להתעוררות מחודשת של האנונאקי: ישראל כ"אומה ראשית" תחת שלטונם, ציון כמרכז קוסמי, והמשיח כאווטאר של אנליל שמביא "שלום" דרך דומיננטיות. נבואות כמו הרוכב על סוס לבן בהתגלות (התגלות י"ט) או כיסוי גלובלי של דבר אלוהים יכולות לסמל טכנולוגיה מתקדמת או התערבות. עם זאת, היסטוריונים מיינסטרים דוחים זאת כפסאודו-היסטוריה, מציינים כי תרגומי סיטשין נמתחים לעיתים קרובות על אי-דיוקים. טענותיו של בורדון חסרות ראיות ניתנות לאימות, נוטות לקונספירציה (למשל, הפנטגון/NASA מצפים לחזרות).אם זה מהדהד כ"רמה מוסתרת", זה מזמין הערכה מחודשת של כתבי הקודש דרך מיתולוגיה השוואתית. בין אם חזרה מילולית או מטאפורה להתעוררות, זה דרך פרובוקטיבית לחבר נקודות עתיקות. איזה היבט ספציפי מסקרן אותך ביותר – הקישור של בורדון, אתר המוריה, או המשוואה אנליל-יהוה?