1765: הדני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr) – הצעד המכריע לקראת פענוח הכתבבמרץ 1765, כחלק ממסע מדעי דני לאזור ערב (שהוא שרד כחבר היחיד), הגיע החוקר, המתמטיקאי והקרטוגרף הדני-גרמני קרסטן ניבור לחורבות פרספוליס שבפרס.במשך כשלושה שבועות (או 24 ימים לפי מקורות מסוימים) הוא העתיק בקפידה רבה את הכתובות המשולשות (טרילינגוויות) בכתב יתדות שנמצאו בארמונות האכמניים:

:1765

: הדני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr) – הצעד המכריע לקראת פענוח הכתבבמרץ 1765, כחלק ממסע מדעי דני לאזור ערב (שהוא שרד כחבר היחיד), הגיע החוקר, המתמטיקאי והקרטוגרף הדני-גרמני קרסטן ניבור לחורבות פרספוליס שבפרס.במשך כשלושה שבועות (או 24 ימים לפי מקורות מסוימים) הוא העתיק בקפידה רבה את הכתובות המשולשות (טרילינגוויות) בכתב יתדות שנמצאו בארמונות האכמניים:

• פרסית עתיקה (הפשוטה ביותר, כ-42 סימנים)
• אלמית (מורכבת יותר, כ-130 סימנים)
• בבלית (המורכבת ביותר, מעל 700 סימנים)

ניבור היה הראשון שהבחין בבירור שמדובר בשלושה כתבים נפרדים (שכינה אותם Class I, Class II, Class III), שכולם נקראים משמאל לימין, ושיש בהם סימן מפריד מילים (אלכסוני). ההעתקות שלו – מדויקות מאוד – פורסמו ב-1778 בספרו Reisebeschreibung nach Arabien und andern umliegenden Ländern (תיאור מסע לערב ולארצות סמוכות). עד אז רבים ראו בכתב היתדות רק "קישוטים" או "חריטות דקורטיביות" ללא משמעות לשונית. ניבור סיפק לראשונה חומר אמין ומפורט, ששימש בסיס ישיר לפענוח:

• גאורג פרידריך גרוטפנד (Grotefend) השתמש בהן ב-1802 לפענוח ראשוני של הפרסית העתיקה (זיהה שמות מלכים כמו דריוש וחשיארש).
• מאוחר יותר, ההשוואה לכתובת הבהיסטון (שניבור גם תרם להעתקותיה) אפשרה את הפענוח המלא של הכתב היתדות כולו.

ניבור הניח את היסודות לפענוח הכתב היתדות וללידת האשורולוגיה המודרנית.העתקותיו היו אבן דרך – בזכותן הפכו הכתובות העתיקות ממיסתורין למקור ידע היסטורי מדויק.(המשך הפרזנטציה – ניתן להמשיך עם גרוטפנד 1802 או ראוולינסון והבהיסטון 1830–1840s)