הרחבה: Eyan כגרסה חורית של Ea (אנקי/איא)

 

בהקשר ההשערה שלנו המקשרת בין האל האוררטי Aia לבין Ḫayyanu החורי והמסופוטמי Enki/Ea, המונח Eyan (או Eya, Ḫayya, Hayya) מייצג גרסה חורית מרכזית של האל המסופוטמי Ea (הצורה האכדית של Enki השומרי, אל החוכמה, המים והמלאכה). זה אינו אל עצמאי, אלא התאמה ששולבה בפנתיאון החורי דרך מגעים תרבותיים עם מסופוטמיה (האלף השני לפנה"ס). להלן הרחבה מפורטת על בסיס מקורות מהמיתולוגיה השומרית-אכדית, החורית והחתית, עם דגש על פונטיקה, תכונות וקשרים.אטימולוגיה ופונטיקהשם האל נובע משומרי Enki («אדון הארץ»), שהופך באכדית ל-Ea (או É-a, «בית המים» — רמז לאבזו, האוקיינוס התת-קרקעי של מים מתוקים). בחורית הוא מותאם כ-Eya, Eyan או Ḫayya (לעיתים Hayya). כאן Ea משתנה תחת הפונטיקה החורית: e- הופך ל-eya-, ואילו ḫay- משקף את השורש הסמיטי ḥay- («לחיות», «להתקיים»), המדגיש את תפקיד האל כמקור חיים (גשם, מים כ«זרע» הפוריות). הקשר ל-Ḫayyanu חשוב במיוחד: Ḫayyanu («החי») הוא כינוי לאל הסערה החורי Teššub, אך בסינקרטיזם מתקרב ל-Eya כ«הקיים» (מ-ḥayya- «לחיות»). הדבר מחזק את ההשערה שלנו: Ḫayyanu עובר ל-Hayya/Eyan, ואחר כך ל-Aia (הגרסה האוררטית).תפקיד במיתולוגיה החוריתהחורים (האלף השני לפנה"ס, אזורים: צפון מסופוטמיה, אנטוליה, סוריה) שאלו את Ea מהמסורת המסופוטמית והתאימו אותו לפנתיאון המקומי. Eyan/Eya הוא אל משני אך משפיע. הוא קשור לחוזים ולחוכמה: בטקסטים חורו-חתיים (מחתושה) Eya הוא שומר הבריתות ופטרון האנושות. הוא פותר סכסוכים אלוהיים באמצעות ערמומיות וקסם (בדומה לאנקי במיתוסים שומריים). הוא קשור למים ולבריאה: שוכן באבזו (חורי Apsu), מקור המים המתוקים. כמו אנקי, יוצר מחימר ומעניק חיים (גשם כ«זרע»). בסינקרטיזם תופס מקום שני אחרי Teššub (סערה). שווה ערך ל-Kumarbi (אבי האלים) בהיבט החוכמה, אך ללא אבהות.תפקידים מיתולוגיים מופיעים במחזור קומארבי (אפוס חורו-חתי, המאה ה-14 לפנה"ס): Ea/Eya הוא בנו של אנו ואחיה של נינמקאלה. הוא מסייע ל-Teššub במאבק על השלטון, הורג את האל הזקן אנשר. כאן תפקידו הוא «אל משאבים», הפותר משברים (הועבר על ידי חורים לחתים). בשירת אוליקומי Ea מנצח את הענק האבן אוליקומי (שנוצר על ידי קומארבי נגד Teššub) באמצעות חוכמה (חותך את הענק בכלי שחצה שמיים וארץ). Eya פועל כמתווך, שומר על הסדר.השוואה עם Enki/Ea וקשר להשערהשם ופונטיקה: מ-Enki → Ea (ḥay- «חיים») ל-Eyan/Ḫayya (התאמה של Ea), הלאה ל-Eyan → Aia (סובסטרט אוררטי); Ḫayya → Hayan. תכונות: אצל Enki/Ea — מים (אבזו), חוכמה, מלאכה, בריאת בני אדם; אצל Eyan — חוזים, ערמומיות, מים כחיים, פטרון בני אדם; הקשר ל-Aia/Ḫayyanu כולל סערה/גשם (Ḫayyanu) + מלאכה (Kothar) → Aia כמלאך-לוחם. תפקיד בפנתיאון: שלישייה מסופוטמית אנו-אנליל-אנקי; מקום שני אחרי Teššub, סינקרטיזם עם El (אוגריתי) אצל חורים; חלדי (אנלוג Teššub) + Eya → כינוי באיאניס. מיתוסים: בריאה מחימר, מבול (מציל בני אדם) אצל Enki; מחזור קומארבי: מתווך במלחמות אלים אצל Eya; Ea מסייע ל-Teššub → Ḫayyanu כאל סערה «חי».קשר גנטי: חורים משמשים מתווכים בין מסופוטמיה לאנטוליה (אוררטו). Eyan הוא הגשר: מ-Ea (שומר/אכד) ל-Aia (גרסה מקומית באוררטי Aianiše). הפונטיקה E-yan → A-yan מתפתחת דרך הסובסטרט החורו-אוררטי (האלפים השלישי–ראשון לפנה"ס). באוגרית, ברשימת אלים תלת-לשונית (שומרית-חורית-אוגריתית), Eyan שווה ערך ל-Kothar-wa-Khasis (מלאכה), נמנע מאסוציאציות עם Aya (אלת השמש). הדבר מחזק את הקשר הטיפולוגי: חוכמה + מלאכה.הקשר תרבותי והשפעהחורים הפיצו את Eya לחתושה (חתים), אוגרית ואוררטו. בטקסטים חתיים — אל חוזים (בדומה ליאנוס הרומי כמתווך). ארכיאולוגיה מתעדת אזכורים בטקסטים חוריים מנוזי, אמר, אורקש (האלף השני לפנה"ס). באוררטו — הד בא Aia (איאניס: סמלי צלב-שמש, כמו אצל אנקי). מקבילה אתנו-לשונית: Eyan/Ḫayya → ארמני Հայ («hay» — חיים/עם) ועברי חַיִּים («ḥayyīm» — חיים), משקפים את הארכיטיפ של «אל יוצר חי».מגבלות ופרספקטיבותספקולטיביות: אין טקסטים חוריים ישירים המתייחסים ל-Eyan כאל נפרד; בעיקר דרך התאמות חתיות. הפונטיקה של Eyan היא שחזור מרשימות אלים. צעדים נוספים: ניתוח כתובות חדשות מאיאניס או אורקש. הקשר ל-Janus (דואליזם) דורש מקבילות יווניות-אטרוסקיות.הרחבה זו מחזקת את ההשערה: Eyan הוא החוליה מ-Ea ל-Aia, מדגישה את ההמשכיות של חוכמה/מלאכה דרך חורים. אם צריך לשלב במאמר אקדמי — הודע לי!