באיזו שפה דיברו בישראל וביהודה By Yigal Bin-Nun

 (99+) באיזו שפה דיברו בישראל וביהודה

באיזו שפה דיברו בישראל וביהודה במקרא לא קיים כל אזכור לשפה בשם "עברית". אם "עברי" הוא שם גנאי במקרא, מה הייתה אם כן השפה שדוברה בממלכות ישראל ויהודה. אזכור מפורש לכך אנו מוצאים בסיפור המצור על ירושלים מימי חזקיהו שהיתה מעודכנת בשינויי הפולחן של). משלחת רבשקה 686 – 715 ( חזקיהו, החליטה לא להסתער מיד על חומות ירושלים, אלא לנהל קודם לכן תעמולה פסיכולוגית כדי לשבור את רוחם של היהודאים שסבלו מחרפת רעב בגלל המצור הממושך. המשלחת האשורית פנתה ישירות לעם היהודאי בדברי הטפה מעל לראשי המלך ונציגיו, כדי לגרום למרד העם נגד עזרת צבא מצרים שבושש לבא. הנאום משתמש בהנמקה מלכו שבטח ב גובר על אֵ ל מסוים תאולוגית לפיה לא צבא אחד מנצח את השני אלא אֵ ל חלש יותר. וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בן חלקיה אֶל רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַלתְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה. חיזוק לשפה בשם "יהודית" נמצא בפיו של המושל מטעם האימפריה האחימנית, נחמיה. הוא מעיד על כך שכאשר יהודאים נישאו לאשדודיות, עמוניות, או מואביות, בניהם כבר לא דיברו "יהודית" אלא "אשדודית": "וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם." (נחמיה יג, כד). השפה האשדודית נגזרה משמה של עיר הממלכה וכנראה היתה ניב ארמי. תושבי יהודה שלא הוגלו המשיכו כמובן לדבריהודית, אך במקרה של נישואים עם עמים שכנים סביר שחלק מילדיהם דיברו גם .בשפת בן או בת הזוג.

תגובות