רעיונות פליאו-קונטקט בימי הביניים מאת ד"ר מטסט מ. אגרסט - ה"סוד" של הרמב"ן.

https://alexanderlevites.blogspot.com/2022/06/paleocontact-ideas-in-middle-ages-by-dr.html

שנת 1994 מציינת 800 שנה להולדתו של ההוגה והמלומד החשוב ביותר של ימי הביניים, רבי משה בן נחמן – הרמב"ן (1194–1270), שחי בתור הזהב של התפתחות התרבות הדתית והלאומית היהודית. בתקופה זו התקיימו שתי אסכולות בולטות: האסכולה הצרפתית (צרפת), בראשות רש"י הנודע, והאסכולה הספרדית (ספרד), בראשות קבוצת מלומדים מבריקים, כולל רבי יהודה הלוי, הרמב"ן ורבי משה בן מימון. הרמב"ן ספג, ניתח ופיתח את הרעיונות העמוקים ביותר של שתי האסכולות הללו. הוא לא היה רק הוגה דעות גדול, אלא גם בעל אינטואיציה עמוקה שיכלה לחוש בדברים רבים שהיו מעבר לגבולות הרציונליזם של התקופה. הוא היה מגן על הרציונליזם של הרמב"ם, ובו זמנית אחד מגדולי המקובלים והראשון שפיתח בגלוי את רעיונות הקבלה והשתמש בחלקם בפירושיו הידועים לתנ"ך.  

הרמב"ן הקדיש שנים רבות מחייו לפירושי החומש, וסיים אותם רק לאחר שעלה לארץ המובטחת בשנת 1267 לספירה. לעיתים, הרמב"ן נמנע מלהסביר את רעיונותיו בגלוי, וציין כי ישנו "סוד" נסתר. מאוחר יותר, שניים מתלמידיו חיברו שני ספרים שהוקדשו במיוחד לפירוש ה"סוד" של הרמב"ן. (ראה הערה) להלן תרגום לאנגלית של מסקנת פירושו של הרמב"ן לפסוק בראשית ד': "אך המדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ב), המוזכר בתלמוד, מסכת יומא, מפרש את המילה 'נפילים' כשליחים שנפלו מן השמיים. זהו הפירוש הטוב ביותר לפסוק בראשית ד'. אך כדי להסביר את הסוד הכלול בפסוק זה, יש צורך לכתוב רבות."

תרגום הפסוק בראשית ד' לאנגלית הוא: "באותם ימים, וגם לאחר מכן, הופיעו הנפילים על הארץ – כאשר בני האלוהים התערבו עם בנות האדם, ויולדו להם צאצאים. הם היו הגיבורים של ימי קדם, אנשי השם." לקורא בן זמננו, ברור כי הרמב"ן רואה בפסוק זה תיעוד של ירידת שליחים דמויי-אדם מעולם אחר לכדור הארץ: כלומר, פליאו-קונטקט. מובן מאליו שלפני למעלה משבע מאות שנים, רעיון כזה היה מסוכן לאידיאולוגיה השלטת. היה מסוכן אף יותר עבור מדען לבטא רעיונות כאלה, או אפילו לחשוב עליהם. גם 400 שנה מאוחר יותר, ג'ורדנו ברונו נשרף על המוקד בגלל טענתו על קיומם של ציביליזציות רבות בחלל החיצון – רעיון שהיה פחות מסוכן לאידיאולוגיה השלטת מאשר רעיונותיו של הרמב"ן. אך הרמב"ן לא פחד לחשוב, וניסיונו הרב כלוחם אידיאולוגי הראה לו כיצד לשמור על רעיונותיו לדורות הבאים.

קראתי לראשונה את פירושו המרשים של הרמב"ן בישראל, חודשיים לאחר הרצאתי בכנס העולמי ה-20 של האגודה לאסטרונאוטים קדמונים ב-1993, שבו הבעתי בפומבי את אותם רעיונות לגבי משמעות הפסוק בבראשית ו', 4. לו ידעתי על פירושו של הרמב"ן לפני 35 שנה, כאשר כתבתי את המאמר "קוסמונאוטים של ימי קדם" ("The Astronauts of Yore"), שבו השתמשתי בפסוק בראשית ו', 4 לתמיכה בהשערת הפליאו-קונטקט, הייתי מכנה זאת "השערת הרמב"ן". לא מאוחר לעשות זאת כעת.

ותר משלוש וחצי מאות שנים חלפו מאז שג'ורדנו ברונו ניסח את הרעיון בדבר קיומן של תרבויות רבות ביקום, ועד לניסוח המדעי שלנו להשערת הפליאו-קונטקטים עם כדור הארץ. אין זה מקובל להמתין מאות שנים נוספות כדי להוכיח ניסיונית את הרעיון שהרמב"ן הסתיר בפירושו במילה "סוד". רעיון זה חשוב ביותר לכולם ולציביליזציה כולה.

הערה: המחבר מבקש להביע תודה רבה לרב אדוארד מ. פרידמן ולרב פרופ' ב. ויסוצקי על הסיוע החיוני במציאת שני הספרים שהוזכרו, המוקדשים לפענוח ה"סוד" בפירושי הרמב"ן. בספר "כתר שם טוב" מאת שם טוב (בעברית), אין דבר על "סוד הנפילים", אך להלן תרגום לאנגלית של ציטוט מהספר השני, "מערת עיניים" מאת יצחק דמן עכו (בעברית): "לא קיבלתי דבר על 'הנפילים' מן המקובלים. רבי ששת עשה מסע מיוחד לעיר עכו כדי לבקר את הרמב"ן ולשאול אותו על 'סוד הנפילים'. תשובתו של הרמב"ן הייתה: 'אינני זוכר סוד זה, כשהייתי צעיר היה לי זיכרון טוב והסתמכתי עליו ולא רשמתי הערות על סוד זה'." אין לקחת תשובה זו מילולית. הרמב"ן היה אחד מגדולי המלומדים עד סוף חייו. בגיל 73 הוא עלה לארץ המובטחת והקים בית ספר חדש. יש להבין את תשובתו של הרמב"ן כפי שהשתמשו בה תלמידי התלמוד. כאשר אחד מהם לא רצה לחשוף סוד או אפילו לדון בבעיה כלשהי, הם השתמשו במשפט: "עורבא פרח", שמשמעותו "תראה, עורב עף", וזה לא נחשב כחוסר כבוד. תשובתו של הרמב"ן מאשרת את הטענה שהוא תמיד סבר שרעיונות הקבלה העמוקים מיועדים רק ליחידי סגולה. ראה: י.ה. וייס, "לתולדות המסורת היהודית", חלק חמישי, וילנה, 1911.

מקורות:

• הרמב"ן, "בראשית ו', 4", מקראות גדולות, ניו יורק, 1965 (עברית).
• מ. אגרסט, "הראיות ההיסטוריות לפליאו-קונטקטים", Ancient Skies 20:6.
• מ. אגרסט, "קוסמונאוטים של ימי קדם" (Na Sushe I Na More), Geografgis, מוסקבה, 1961 (רוסית).

ד"ר אגרסט, בעל דוקטורט במדעים, פיזיקה ומתמטיקה, היה המדען הראשון שהציג את התיאוריה שכדור הארץ בוקר בזמנים פרה-היסטוריים על ידי ישויות תבוניות מהחלל. כיום, לאחר שפרש, ד"ר אגרסט היגר מרוסיה מולדתו ומתגורר ב-1635 Wallenberg Blvd., Apt 201, Charleston, SC 29407-3540, ארה"ב.

צלילה לעבודות אזוטריות ביהדות: מרכבה והיכלות

הרמב"ן, כפי שמוזכר במאמר, היה דמות מפתח בעולם הקבלה, והשפעתו על המחשבה האזוטרית היהודית היא משמעותית. הקבלה, כתורת הסוד היהודית, כוללת מסורות עמוקות כמו ספרות המרכבה וההיכלות, שהן חלק מהמיסטיקה היהודית המוקדמת. להלן הסבר קצר והרחבה על נושאים אלו:

ספרות המרכבה

ספרות המרכבה מתייחסת לחזיונות המיסטיים של הנביא יחזקאל (יחזקאל א'), שבהם הוא מתאר את "המרכבה" – חזיון של כסא האלוהים הנישא על ידי ארבע חיות קדושות. חזיון זה הפך לבסיס למסורת מיסטית יהודית שבה המקובל שואף להגיע לחוויה רוחנית של עלייה לשמיים ולהשיג התגלות של הספירות האלוהיות. ספרות המרכבה מתארת מסעות נשמה של מיסטיקנים, כמו רבי עקיבא ורבי ישמעאל, אל ה"מרכבה" – המבנה השמיימי של כסא האל. טקסטים אלו, כמו ספר "שיעור קומה", מתארים את המסע דרך שבעה היכלות שמימיים, תוך התמודדות עם סכנות רוחניות ומבחנים.

ספרות ההיכלות

ספרות ההיכלות קשורה קשר הדוק לספרות המרכבה ומתמקדת בתיאורי ה"היכלות" – ארמונות שמימיים שבהם מתגלה האלוהות. טקסטים אלו, כגון "היכלות זוטרתי" ו"היכלות רבתי", מתארים מסעות מיסטיים של עלייה דרך שבעה ארמונות שמימיים, שבהם המקובל פוגש מלאכים ושומע סודות קוסמיים. המסורת מדגישה את הצורך בטהרה רוחנית, ידע סודי וטכניקות מדיטטיביות כדי להצליח במסע זה. הרמב"ן, כמקובל, שילב רעיונות אלו בפירושיו, לעיתים בצורה סמויה, כפי שציין במאמר על ה"סוד" שבפסוקי התנ"ך.

קשר לפליאו-קונטקט

הרעיון של "נפילים" כשליחים מן השמיים, כפי שמפרש הרמב"ן על פי מדרש פרקי דרבי אליעזר, מהדהד עם תיאוריות מודרניות של פליאו-קונטקט. הרמב"ן ראה בפסוקים אלו אפשרות של מגע עם ישויות ממקור חיצוני, רעיון שהיה נועז ביותר לתקופתו. ספרות המרכבה וההיכלות, המתארת מסעות לשמיים ופגישות עם ישויות שמימיות, עשויה להיתפס כמקבילה מיסטית לרעיונות של מפגשים עם תבונות חוצניות. לדוגמה, תיאורי המלאכים והחיות הקדושות בספרות זו יכולים להזכיר תיאורים מודרניים של מפגשים עם יצורים ממקור לא-ארצי.

הרחבה

הרמב"ן, כפי שצוין, היה זהיר בביטוי רעיונותיו, ככל הנראה בשל הסכנה שבדעות שאינן תואמות את האידיאולוגיה השלטת. עם זאת, השפעתו על הקבלה הייתה עצומה, והוא נחשב לאחד מאבות הקבלה הספרדית. פירושיו לתורה, המשלבים רציונליזם עם מיסטיקה, היוו בסיס למסורות מאוחרות יותר, כמו תורת האר"י הקדוש בימי צפת. ספרות המרכבה וההיכלות, שהייתה פופולרית בתקופת המשנה והתלמוד, המשיכה להשפיע על המחשבה היהודית בימי הביניים והלאה, והיא מהווה עדות לעניין העמוק של היהדות בתחום הבלתי נראה והקוסמי.

אם תרצה, אוכל להעמיק בנושא מסוים, כמו פירושי הרמב"ן או טקסטים ספציפיים של המרכבה וההיכלות, או לחפש מידע נוסף על עבודתו של ד"ר אגרסט בנושא זה.

נסה את DeepSearch לחקור בצורה רחבה יותר