שבתאי והיהודים
https://katz.sas.upenn.edu/resources/blog/saturn-and-jews
.jpg)
מאת שלמה סלע
הקשר הידוע בין יום שבת (שבת בעברית) לשבתאי (שבתאי בעברית) מבוסס על התיאוריה האסטרולוגית המייחסת לכל אחד משבעת כוכבי הלכת שליטה על אחד מימי השבוע. שבתאי, כוכב הלכת השביעי, משויך ליום השבת, היום הקדוש ביותר ליהודים. היסטוריונים רומיים בולטים כמו טקיטוס (56–120 לספירה) וקסיוס דיו (בערך 155–לאחר 229), וכן אבות הכנסייה כמו אוגוסטינוס (354–430), הכירו בקשר המיוחד בין שבתאי לשבת. גם החברה היהודית בתקופת התלמוד הכירה בקשר זה, כפי שמעיד התלמוד הבבלי (שבת קנ"ו א), המתייחס לשבתאי ככוכב השבת.
עם זאת, האסטרולוגיה היוונית והערבית ראתה בשבתאי את המזיק ביותר מבין שבעת כוכבי הלכת; ולכן היהודים, שנחשבו נשלטים אסטרולוגית על ידי שבתאי, נחשבו לנגועים בטבעו הרע של הכוכב.
אברהם אבן עזרא (בערך 1089–בערך 1161) היה ההוגה היהודי הראשון שהתמודד עם הקשר הבעייתי בין שבתאי, שבת והיהודים. הוא דן בקשר האסטרולוגי הזה לאורך כתביו, הן המדעיים והן הלא-מדעיים. הוא הסיר את העוקץ מהקשר המביך הזה על ידי הדגשה ששבתאי למעשה תורם לאמונתו הדתית של היהודי. בפירושו הארוך לשמות כ':13, אבן עזרא מקשר את שבתאי עם הדיבר הרביעי, המצווה "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ':8), ומסביר שקשר זה מאפשר ליהודים, על ידי הימנעות מעיסוקים יומיומיים והקדשת עצמם ליראת אלוהים ביום זה, להגן על עצמם מהשפעתו המזיקה של שבתאי ולשפר את איכות אמונתם הדתית.
למידע נוסף ראו:
שלמה סלע, "הקשר של אברהם אבן עזרא עם שבתאי", קבלה 10 (2004): 21–53.
Underlying the well-known link between Saturday (Shabbat in Hebrew) and Saturn (Shabbetai in Hebrew) is the reference to Saturn as the planet in charge of the Jews. Behind the link between Saturn and Saturday is the astrological theory that assigns the seven planets in succession, beginning with the sun and following the order of their orbs, to the 24 hours of the day and to the seven days of the week.
Prominent Roman historians such as Tacitus (56–120 CE) and Cassius Dio (ca. 155–after 229), as well as Church fathers like Augustine (354–430), acknowledged a special link between Saturn and Saturday, the holiest day of the week for the Jews. That Jewish society of the talmudic period recognized the same association is shown by the fact that the Babylonian Talmud (Shabbat 156a) refers to Saturn as Shabbetai, i.e., the star of Shabbat (Saturday). Greek and Arab astrology, however, considered Saturn to be the most malignant of the seven planets; and thus the Jews, astrologically governed by Saturn, were considered to be contaminated by the planet’s wicked nature.
Abraham Ibn Ezra (ca.1089–ca.1161) is the first Jewish thinker to deal with the problematic link between Saturn, Saturday, and the Jews. He addresses the astrological association, throughout his writings, both scientific and nonscientific. He removes the sting of this embarrassing linkage by stressing that Saturn is actually conducive to a Jew’s religious faith. In his long commentary on Exodus 20:13, Ibn Ezra associates Saturn with the fourth commandment, ordaining one to "remember the Sabbath day and keep it holy" (Ex. 20:8), and explains that this correspondence allows the Jews, by not occupying themselves with everyday matters but devoting themselves solely to the fear of God on this day, to protect themselves from Saturn’s baneful influence and also to improve the quality of their religious belief.
For more details see Shlomo Sela, "Abraham Ibn Ezra’s Appropriation of Saturn," Kabbalah 10 (2004): 21–53.
About the Author
תגובות