סיכום הקשרים בין רומא, הוותיקן, הפנתאון הרומי-יווני והפנתאונים השומרי-מצרי
- בנצרות (הוותיקן): 40 ימי הצום של ישו במדבר (מתי 4:1-11), 40 יום לאחר תחייתו (מעשי השליחים 1:3), וטקסי זיכרון ביום ה-40 במסורות קתוליות ואורתודוקסיות.
- בשומר: קשור לאל אנקי ולמיתוס המבול כתקופת טיהור.
- במצרים: תקופת 40 יום בחניטה, המסמלת הכנה לחיים שלאחר המוות.
- משמעות: המספר משקף מוטיב אוניברסלי של טרנספורמציה רוחנית.
- אנקי, אל החוכמה והמים השומרי, מהדהד את המילה העברית "אנכי" (שמות 20:2), המייצגת זהות אלוהית ביהדות ובנצרות.
- בנצרות: תפקידו של אנקי כשליט המים משתקף בטבילה הנוצרית ובסמלי מים הקשורים לרוח הקודש.
- משמעות: הקשר מרמז על השפעה סמלית של מיתוסים שומריים על תפיסות מאוחרות יותר.
- דגון, אל שומרי-פלישתי של הים והפוריות, עשוי להיות קשור באופן סמלי למצנפת האפיפיור, הדומה לצורת דג.
- סמל הדג (איכתיס) בנצרות, המייצג את ישו, מחזק את הקשר הסמלי לאלים מימיים קדומים.
- דומוזי: אל הרועים השומרי, דומה לישו כ"רועה הטוב" (יוחנן 10:11) וכדמות מתה וקמה.
- אישתר: אלת האהבה והמלחמה, מקבילה לירידת ישו לשאול ותחייתו, וקשורה ליונה של רוח הקודש.
- אנקי: משתקף בטבילה ובסמלי מים בנצרות.
- סמלים בוותיקן:
- קונוס האצטרובל: פסל בחצר הפיניה, סמל שומרי של הארה ופוריות.
- דיסקית מכונפת: סמל של נוכחות אלוהית, המופיע בתיאורי רוח הקודש.
- נחשים: קשורים לנינגישזידה השומרי ולנחושתן המקראי (במדבר 21:8-9).
- יופיטר ומרדוק: שניהם שליטים עליונים הקשורים לרעם וסדר קוסמי.
- אדוניס ודומוזי: אלים של פוריות ותחייה, עם סיפורי מוות וחזרה.
- הרמס ונינגישזידה: אלים של חוכמה ועולם התחתון, עם סמלי נחשים.
- ונוס ואישתר: אלות אהבה ומלחמה.
- אוסיריס: אל מצרי של מוות ותחייה, מקביל לישו ולדמויות כמו דומוזי ואדוניס.
- שלושתם דמויות של מוות ותחייה: אדוניס (יווני-רומי), דומוזי (שומרי), וישו (נצרות) חולקים מוטיב של ירידה לעולם התחתון וחזרה.
- קשר לשוני: המילה "אדוניס" קרובה ל"אדוני" (LORD), מה שמרמז על חיבור סמלי.
- שאמש, אל השמש השומרי, דומה לאוריאל, מלאך האור הנוצרי-יהודי, עם משחק מילים בין "Son of God" (בן האל) ל"Sun of God" (שמש האל).
- קונוס האצטרובל: סמל של הארה, מופיע בוותיקן ובאמנות שומרית.
- דיסקית מכונפת: מייצגת שלטון אלוהי, משתקפת ברוח הקודש.
- נחשים: סמל של חוכמה וריפוי, משותף לשומר, מצרים ונצרות.
- ארכיטקטורה: כיפת הפנתאון ברומא דומה לזיקוראת השומרית, וקשתות בכנסיות מהדהדות מקדשים עתיקים.
- טקסים: הסעודה הקדושה והקטורת בנצרות ממשיכים מסורות שומריות ומצריות של קורבנות וטיהור.
- ארכיטקטורה: עמודים וכיפות ברומא מקבילים למקדשי אנונאקים ומצריים.
- תפקיד הכוהנים: "פונטיפקס מקסימוס" הרומי, שהפך לתואר האפיפיור, דומה לכוהנים שומריים כמתווכים לאלוהות.
הקשרים הסמליים והאזוטריים בין רומא, הוותיקן, הפנתאון הרומי-יווני והפנתאונים השומרי-מצרי יוצרים רשת עשירה של השפעות תרבותיות ומיתולוגיות. להלן הרחבה על נקודות מרכזיות, תוך הדגשת סמלים משותפים והשפעות הדדיות:
🌲 קונוס האצטרובל: הארה, פוריות והעין השלישית
פסל האצטרובל הענק בחצר הפיניה בוותיקן, מהמאה ה-2 לספירה, נחשב לסמל של הארה רוחנית, חיי נצח ותחייה. הצורה הספירלית שלו מזכירה את בלוטת האצטרובל (ה"עין השלישית") במוח, הקשורה לתודעה גבוהה. סמל זה מופיע גם באמנות מסופוטמית, שם הוא מייצג פוריות, תחייה וכוח אלוהי.
☀️ הדיסקית המכונפת: שלטון אלוהי ואור קוסמי
הדיסקית המכונפת, סמל עתיק מהתרבויות המצרית והמסופוטמית, מייצגת אלוהות, מלכות וכוח עליון. במצרים, היא סימלה את אל השמש רע, בעוד שבמסופוטמיה קושרה לאל שמש, שאמש. הסמל מופיע גם בזורואסטריות כסמל לנשמה האלוהית, ומקביל לסמלים נוצריים של רוח הקודש. Learn Religions
🐍 סמליות הנחש: חוכמה, ריפוי ותחייה
הנחש מופיע כסמל מרכזי בתרבויות רבות:
-
במסופוטמיה, נינגישזידה, אל החוכמה והריפוי, תואר כנחש עם ראש אדם.
-
במצרים, הנחש סימל גם סכנה וגם הגנה, כמו האלה ואג'ט, שהגנה על הפרעה.
-
ביהדות, הנחש הנחושת של משה שימש לריפוי במדבר.
-
בנצרות, הנחש מזוהה עם הפיתוי והחטא, אך גם עם ריפוי, כפי שמוזכר בבשורת יוחנן. Wikipedia
🧬 סינקרטיזם מיתולוגי: אלים מקבילים
השוואה בין אלים מהפנתאונים השונים מגלה דמיון בתכונות ובתפקידים:
פנתאון | אל | תכונות | מקבילה שומרית/מצרית | קשר לנצרות/וותיקן |
---|---|---|---|---|
רומי-יווני | יופיטר | מלך האלים, רעם | מרדוק (שומרי) | סדר קוסמי, פסלים ברומא |
רומי-יווני | אדוניס | פוריות, תחייה | דומוזי (שומרי) | מקביל לישו, תחייה |
רומי-יווני | הרמס | תקשורת, עולם תחתון | נינגישזידה (שומרי) | קדוסאוס, סמלי נחשים |
רומי-יווני | מרס | מלחמה | נרגל/רשף (שומרי/כנעני) | הרס, פסלי מרס |
רומי-יווני | שבתאי | חקלאות, זמן | נינורתה (שומרי) | סטורנליה, מחזוריות |
רומי-יווני | ונוס | אהבה, פוריות | אישתר (שומרי) | יופי, השפעה על מרים |
מצרי | אוסיריס | מוות, תחייה | דומוזי (שומרי) | מקביל לישו, סטלות |
שומרי | שאמש | שמש, צדק | - | דומה לאוריאל, אור |
שומרי | ננר | ירח, זמן | - | השערה על יהוה/אללה |
🏛️ השפעות אזוטריות בוותיקן
הוותיקן משמר סמלים עם שורשים עתיקים:
-
קונוס האצטרובל: מסמל הארה רוחנית וחיי נצח.
-
דיסקית מכונפת: מייצגת שלטון אלוהי ואור קוסמי.
-
נחשים: מופיעים בסמלים נוצריים כמו הקדוסאוס, ומזכירים את נינגישזידה.
-
אדריכלות: עמודים וקשתות בכנסיות רומאיות מקבילים למקדשי אנונאקים.
-
טקסים: סעודה קדושה וקטורת ממשיכים פרקטיקות שומריות של קורבנות וטיהור.
🧩 מסקנה
הקשרים בין רומא, הוותיקן, הפנתאון הרומי-יווני והפנתאונים השומרי-מצרי הם בעיקר סמליים, מבוססים על סינקרטיזם תרבותי ומיתולוגי. הם משקפים את השפעתן של תרבויות עתיקות על הדתות המונותאיסטיות, ומדגישים את ההמשכיות וההתפתחות של סמלים ורעיונות רוחניים לאורך ההיסטוריה.
אם תרצה, ניתן להעמיק בנושאים נוספים כמו השפעת הפילוסופיה הניאופלטונית על הנצרות, או הקשרים בין מיתולוגיות אחרות לתרבויות אלו.
- המספר 40 כסמל משותף:
- המספר 40 מסמל מעבר, טיהור והשלמה:
- נצרות (הוותיקן): 40 ימי ישו במדבר (מתי 4:1-11), תענית הלנט, 40 יום לאחר תחייה (מעשי השליחים 1:3), וטקסי זיכרון ביום ה-40 לאחר המוות.
- יהדות: 40 שנות נדודים (במדבר 14:33-34), 40 ימי משה בסיני (שמות 24:18).
- שומר (אנונאקים): קשור לאנקי כמספר קדוש, במיוחד במבול וטיהור.
- מצרים: פחות מפורש, אך תקופות של 40 יום קשורות לטקסי מוות (חניטה).
- המשמעות המשותפת מצביעה על מוטיב אוניברסלי של טרנספורמציה.
- אנקי ואנכי – קשר סמלי:
- אנקי (אֵאַ), אל החוכמה, המים והיצירה השומרי, מקביל ל"אנכי" (שמות כ', ב') ביהדות, המייצג זהות אלוהית. שניהם קשורים ליצירה וסדר קוסמי.
- בנצרות (הוותיקן), אנקי משתקף בתקופות ה-40 יום (למשל, תענית ישו) ובסמלי מים כמו טבילה, המקבילים לתפקידו המימי.
- דגון ומצנפת האפיפיור:
- דגון, אל שומרי-פלישתי של פוריות וים, עשוי להשתקף במצנפת האפיפיור כסמל דגים, המרמז על השפעה סמלית של אלים מימיים בוותיקן.
- סמל הדג (איכתיס) בנצרות, המייצג את ישו, מחזק את הקשר, אם כי הוא ספקולטיבי.
- סינקרטיזם בין הפנתאונים:
- יופיטר ומרדוק: יופיטר, מלך האלים הרומי, דומה למרדוק, מלך האלים הבבלי (אנונאקי), כשליטים עליונים הקשורים לרעם וסדר קוסמי. פסלי יופיטר ברומא (למשל, במוזיאון הקפיטוליני) עשויים לשקף השפעה מסופוטמית עקיפה.
- אדוניס ודומוזי: אדוניס, אל הפוריות היווני-רומי, מזוהה עם דומוזי (תמוז), אל שומרי של פוריות ותחייה. שניהם מסמלים מוות וחזרה לחיים, ופסלי אדוניס ברומא (למשל, במוזיאון הלאומי) עשויים להדהד את דומוזי.
- הרמס ונינגישזידה: הרמס, אל התקשורת והעולם התחתון היווני-רומי, דומה לנינגישזידה, אל שומרי של חוכמה ועולם המתים, עם סמלי נחשים משותפים (קדוסאוס). פסלי הרמס בוותיקן עשויים לשקף השפעה זו.
- מרס ונרגל/רשף: מרס, אל המלחמה הרומי, קשור לנרגל (אל שומרי של מלחמה ומגפה) ולרשף (אל כנעני של ברק ומלחמה). פסלי מרס ברומא עשויים להכיל השפעות מזרחיות.
- שבתאי ונינורתה: שבתאי, אל החקלאות הרומי, דומה לנינורתה, אל שומרי של חקלאות וצדק. חג הסטורנליה, לכבוד שבתאי, עשוי להקביל לטקסים שומריים.
- ונוס ואישתר: ונוס, אלת האהבה הרומית, דומה לאישתר, אלת האהבה והמלחמה השומרית. הקשר מופיע בסמלי יופי ופוריות.
- אוסיריס ומצרים: אוסיריס, אל המוות והתחייה המצרי, משפיע על הרעיון של אלים מתים וקמים, כמו דומוזי ואדוניס, ומקביל לישו בנצרות.
- אדוניס, דומוזי וישו:
- אדוניס ודומוזי הם אלים מתים וקמים, עם סיפורי ירידה לעולם התחתון וחזרה. ישו, כדמות מתה וקמה, חולק מוטיב זה, אם כי הקשר סמלי ולא היסטורי.
- המילה "אדוני" (LORD) דומה ל"אדוניס" (מהשורש הפיניקי "אדון"), מה שמרמז על קשר לשוני. השערה זו מחברת את אדוניס ודומוזי לישו כ"אדון".
- שאמש ואוריאל:
- שאמש, אל השמש השומרי, קשור לאור וצדק, ומשתקף באוריאל, ארכאל יהודי-נוצרי של אור וחוכמה. הקשר מבוסס על משחק מילים: "Son of God" (בן האל) דומה ל"Sun of God" (שמש האל).
- שאמש כבן של ננר (סין) מחזק את הדמיון, אך הקשר סמלי.
- ננר (סין) ויהוה/אללה:
- ננר (סין), אל הירח השומרי ואביו של שאמש, עשוי להיות קשור ליהוה או אללה בהשערות אזוטריות, אך זה ספקולטיבי. ננר שלט על חלק משמעותי של הציוויליזציה השומרית, מה שמרמז על השפעה תרבותית רחבה.
- הסטלות המצריות:
- סטלות מצריות, כמו אלו המתארות את אוסיריס, משקפות מוטיבים של מוות ותחייה, הדומים לאדוניס, דומוזי וישו. הן מצביעות על תפיסות משותפות של מחזוריות קוסמית.
- הומאז'ים סודיים בוותיקן:
- קונוס האצטרובל: פסל הברונזה בחצר הפיניה בוותיקן, סמל אנונאקי של הארה וטיהור, עשוי להצביע על השפעה מסופוטמית.
- דיסקית מכונפת: סמל שומרי של נוכחות אלוהית, המופיע בתיאורי רוח הקודש בנצרות.
- נחשים: הקדוסאוס של הרמס וסמלי נחשים בנצרות (כמו הנחושתן, במדבר 21:8-9) עשויים להדהד את נינגישזידה.
- אדריכלות: עמודים וקשתות בכנסיות רומאיות עשויים להקביל למקדשי אנונאקים.
- סעודה קדושה וקטורת: טקסים נוצריים עשויים להמשיך פרקטיקות שומריות של קורבנות וטיהור.
- פסלים ברומא:
- פסלים ברומא (מוזיאוני הוותיקן, קפיטוליני) מייצגים בעיקר אלים רומיים-יווניים (יופיטר, ונוס, מרס), אך אין פסלים ישירים של אנונאקים או אלים מצריים. עם זאת, סמלים כמו קונוס האצטרובל ונחשים עשויים לשקף השפעות מזרחיות.
פנתאון | אל | תכונה | מקבילה בשומרי/מצרי | קשר לוותיקן/נצרות |
---|---|---|---|---|
רומי-יווני | יופיטר | מלך האלים, רעם | מרדוק (שומרי) | סדר קוסמי, פסלים ברומא |
רומי-יווני | אדוניס | פוריות, תחייה | דומוזי (שומרי) | מקביל לישו, תחייה |
רומי-יווני | הרמס | תקשורת, עולם תחתון | נינגישזידה (שומרי) | קדוסאוס, סמלי נחשים |
רומי-יווני | מרס | מלחמה | נרגל/רשף (שומרי/כנעני) | הרס, פסלי מרס |
רומי-יווני | שבתאי | חקלאות, זמן | נינורתה (שומרי) | סטורנליה, מחזוריות |
רומי-יווני | ונוס | אהבה, פוריות | אישתר (שומרי) | יופי, השפעה על מרים |
מצרי | אוסיריס | מוות, תחייה | דומוזי (שומרי) | מקביל לישו, סטלות |
שומרי | שאמש | שמש, צדק | - | דומה לאוריאל, אור |
שומרי | ננר | ירח, זמן | - | השערה על יהוה/אללה |
- נראה סביר שחלק מהפסלים ברומא עשויים לשקף השפעות סינקרטיות של אלים מסופוטמיים, כולל האנונאקים, אך אין ראיות היסטוריות ישירות לכך.
- מחקר מצביע על כך שהפנתאון הרומי אימץ אלים ממסורות שונות, אך הקשר לאנונאקים הוא ספקולטיבי ומבוסס על סמליות.
- יש מחלוקת סביב טענות אזוטריות שקושרות את הפסלים לאנונאקים, ללא תמיכה אקדמית מוצקה.
רוב הפסלים ברומא, כמו אלה במוזיאוני הוותיקן או המוזיאון הקפיטוליני, מייצגים אלים רומיים ויווניים, כמו יופיטר, ונוס ומרס. אלה נוצרו בעיקר תחת השפעה יוונית, עם שינויים קלים. אין פסלים ידועים של אלים מסופוטמיים, כולל האנונאקים, ברומא, והם לא נחשבים לחלק מהפנתאון הרומי.
נראה סביר שיש השפעות תרבותיות עקיפות, שכן רומא אימצה אלים ממסורות מזרחיות, כמו איסיס המצרית או מיתרא. עם זאת, אין ראיות לכך שהאנונאקים, אלים מסופוטמיים, סונכרטזו ישירות עם אלים רומיים. ייתכן שסמלים כמו קונוס האצטרובל או דימויי נחשים, הקשורים לאנונאקים, מופיעים באמנות נוצרית ברומא, אך זה ספקולטיבי.
הפסלים ברומא אינם מייצגים את האנונאקים ישירות, אך ייתכן שיש השפעות סמליות עקיפות דרך סינקרטיזם תרבותי. אין ראיות היסטוריות מוצקות, והנושא נותר פתוח לפרשנויות אזוטריות.
- השפעות מזרחיות: במהלך התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, היו חילופי תרבות עם המזרח, כולל מסופוטמיה. לדוגמה, הקיסר קרקלה (188–217 לספירה) התעניין בדתות מזרחיות, אך אין זכר להאנונאקים בהקשר זה.
- סמלים משותפים: סמלים כמו קונוס האצטרובל, הקשור לאנונאקים, מופיעים באמנות נוצרית ברומא, כמו הפסל הגדול של קונוס האצטרובל בוותיקן (Christianity Stack Exchange: Pine Cone in Vatican). קונוס האצטרובל, במקור ממזרקה רומית המוקדשת לאיזיס, מסמל התחדשות והארה, אולי משקף מסורות חוכמה אנונאקיות (DivineNarratives: Pine Cone Symbolism).
- קונוס האצטרובל: הפסל של קונוס האצטרובל בוותיקן, המוצג בחצר הפיניה, עשוי להצביע על השפעה אנונאקית, שכן קונוס האצטרובל קשור לאנונאקים כסמל של הארה וטיהור (Cutting Edge Ministries: Pine Cones in Catholicism). פרשנויות אזוטריות מקשרות אותו לבלוטת האצטרובל או "העין השלישית", מה שמרמז על הומאז' סמוי לידע האנונאקי.
- דיסקית מכונפת: הדיסקית המכונפת, סמל מסופוטמי של נוכחות אלוהית, מופיעה בתיאורים נוצריים של מלאכים או רוח הקודש, אולי משקף המשכיות של איקונוגרפיה אנונאקית (Anunnaki Symbols Explained).
- אדריכלות: ארכיטקטורת הכנסיות ברומא, כמו עמודים וקשתות, עשויה להקביל לעיצובי מקדשים מסופוטמיים המוקדשים לאנונאקים, מה שמרמז על הומאז' אדריכלי סמוי (Anne-Marie.eu: Kundalini Symbols).
- פסל של יופיטר קפיטולינוס: נמצא במוזיאון הקפיטוליני, מייצג את יופיטר, המלך של האלים הרומיים, ללא קשר ישיר לאנונאקים.
- פסל של ונוס דה מילו: למרות שמקורו ביוון, מוצג ברומא, ומייצג את ונוס, ללא קשר לאנונאקים.
- פסל של אפולו בלודוביסי: מייצג את אפולו, אל השמש והאמנויות, ללא זיהוי עם האנונאקים.
אל רומי | תכונה | אל אנונאקי אפשרי | קשר סמלי |
---|---|---|---|
יופיטר (Jupiter) | מלך האלים, רעם | אנליל (Enlil) | שניהם מלכי פנתאון, אך לא ישיר |
ונוס (Venus) | אהבה, פוריות | אישתר (Ishtar) | דמיון בתחומים, אך לא סינקרטיזם |
מרס (Mars) | מלחמה | נינורטה (Ninurta) | אלי מלחמה, קשר עקיף |
- נראה סביר שיופיטר, מלך האלים הרומיים, עשוי להיות מזוהה עם מרדוק, מלך האלים הבבלי האחרון, בשל תפקידיהם הדומים כשליטים עליון.
- אדוניס, אל הפוריות היווני-רומי, עשוי להיות קשור לאדד/חדד, אל מסופוטמי של סערות ופוריות, אם כי הקשר שנוי במחלוקת.
- הרמס, אל התקשורת והעולם התחתון, עשוי להיות מזוהה עם נינגישזידה, אל מסופוטמי של חוכמה ועולם המתים, אך זו השערה סמלית.
- מרס, אל המלחמה הרומי, עשוי להיות קשור לנרגל ורשף, אלי מלחמה מסופוטמיים וצפון-סוריים, בשל תפקידים דומים.
- נינורתה, אל מסופוטמי של חקלאות וצדק, עשוי להיות מזוהה עם שבתאי, אל רומי של חקלאות, לכבודו חגגו את הסטורנליה, אם כי הקשר שנוי במחלוקת.
- יופיטר: האל הרומי העיקרי, מלך האלים, אל הרעם והשמיים. הוא נחשב לשליט האולימפוס ולמקבילה הרומית של זאוס היווני. פסליו ברומא, כמו פסל יופיטר קפיטולינוס במוזיאון הקפיטוליני, מציגים אותו עם ברקים וסמלי שלטון.
- מרדוק: האל הבבלי העיקרי, שעלה לגדולה כמלך האלים בתקופה הבבלית. הוא נודע כיוצר העולם (במיתוס "אנומה אליש") וכמנצח על כאוס (תיאמת). מרדוק היה גם אל השמש והמלוכה, והוא מתואר לעיתים עם סמלי שלטון כמו שרביט וברקים.
- קשר סינקרטי: בתקופה ההלניסטית, כאשר התרבויות המזרחיות והיווניות-רומיות התערבבו, היה נפוץ לזהות אלים מרכזיים זה עם זה. מרדוק, כמלך האלים ויוצר העולם, מקביל לתפקידו של יופיטר כמלך האלים ושליט היקום. שניהם קשורים לרעם ולשמיים – יופיטר כאל הרעם, ומרדוק כאל שניצח את כוחות הכאוס. בכתובים עתיקים, כמו ב"אנומה אליש", מרדוק מתואר כאל שמביא סדר לעולם, תפקיד דומה לזה של יופיטר בפנתאון הרומי. אף שזיהוי ישיר בין השניים אינו נפוץ, הקשר הסמלי והתפקידי ברור, במיוחד בהתחשב בכך שמרדוק היה מלך האלים האחרון במסופוטמיה, דומה ליופיטר כשליט עליון.
- אדוניס: דמות מיתולוגית יוונית-רומית, אל היופי והפוריות, שמת ואחר כך חוזר לחיים, מסמל את מחזורי הטבע. הוא קשור לאפרודיטה (ונוס) ולפרספונה (פרוסרפינה). פסליו ברומא, כמו אלה במוזיאון הלאומי הרומי, מציגים אותו כדמות צעירה ויפה.
- אדד/חדד: אל מסופוטמי וצפון-סורי, אל הסערות, הגשם והפוריות. הוא נחשב לאל חקלאי ולמקבילה של הדוד (בארץ ישראל) ובעל (בקנה"ן). אין פסלים ישירים של אדד ברומא, אך סמליו, כמו ברקים וגשם, מופיעים באמנות מזרחית.
- קשר סינקרטי: אדוניס, כאל פוריות ותחייה, חולק תכונות עם אדד, שגם הוא קשור לפוריות ולמחזורי טבע. בנוסף, אדוניס מזוהה לעיתים עם תמוז (Dumuzi), אל מסופוטמי אחר של פוריות ותחייה, שנחשב לבן זוגה של אישתר. אדד, כאל סערות וגשם, מביא את המים הנחוצים לפוריות, תפקיד דומה לזה של אדוניס כסמל של חיים ושפע. בתרבויות המזרח התיכון, אלים כמו אדד ותמוז היו נפוצים, והשפיעו על המיתולוגיה היוונית-רומית.
- הרמס: האל היווני-רומי של המסחר, הנסיעות, הגניבות והתקשורת. הוא גם מלווה הנשמות לעולם התחתון ומסריחן של האלים. פסליו ברומא, כמו פסל הרמס במוזיאון הוותיקן, מציגים אותו עם קדוסאוס (Caduceus), סמל הנחשים.
- נינגישזידה: אל מסופוטמי קשור לעולם התחתון, לצמיחה ולידע. הוא לעיתים מתואר כנחש כפול וקשור לחוכמה ולמסתורין. אין פסלים ישירים של נינגישזידה ברומא, אך סמליו מופיעים באמנות מזרחית.
- קשר סינקרטי: שניהם קשורים לעולם התחתון – הרמס כמלווה הנשמות, ונינגישזידה כאל עולם המתים. בנוסף, שניהם קשורים לידע ולתקשורת: הרמס כאל ההודעות והמסחר, ונינגישזידה כאל החוכמה והסודות. סמל הנחש, הקשור לנינגישזידה, מופיע גם בקדוסאוס של הרמס, סמל המסחר והרפואה.
- מרס: האל הרומי של המלחמה, הכוח והגבריות. הוא נחשב לאל מגן על רומא ולמקבילה של ארס היווני. פסליו ברומא, כמו פסל מרס במוזיאון הקפיטוליני, מציגים אותו עם נשק ושריון.
- נרגל: אל מסופוטמי של המלחמה, המוות והמגפה. הוא גם שומר על עולם המתים. אין פסלים ישירים של נרגל ברומא, אך סמליו מופיעים באמנות מזרחית.
- רשף: אל קנה"ני וצפון-סורי של המלחמה, הברק והמגפה. הוא לעיתים מזוהה עם אפולו היווני.
- קשר סינקרטי: מרס, כאל מלחמה, חולק תכונות עם נרגל ורשף, שניהם אלי מלחמה ומוות. נרגל, כאל המגפה, קשור גם למוות המוני, תכונה שיכולה להתקשר למרס כאל של כוח הרסני. רשף, עם הקשרו לברק ולמלחמה, דומה גם הוא למרס.
- נינורתה: אל מסופוטמי של הציד, המלחמה והחקלאות. הוא נחשב לאל צדק וסדר, ולעיתים מזוהה עם שמשון. אין פסלים ישירים של נינורתה ברומא, אך סמליו מופיעים באמנות מזרחית.
- שבתאי: האל הרומי של החקלאות, הזמן והשפע. הוא נחשב לאב האלים (במיתולוגיה הרומית המוקדמת) ולמקבילה של קרונוס היווני. פסליו ברומא, כמו פסל שבתאי במוזיאון הלאומי הרומי, מציגים אותו עם מסיקים וסמלי חקלאות.
- קשר סינקרטי: שניהם קשורים לחקלאות ולסדר – נינורתה כאל צדק וחקלאות, ושבתאי כאל זמן ושפע. בנוסף, שבתאי, כאל הזמן, מסמל מחזוריות, תכונה שיכולה להתקשר לנינורתה כאל של סדר וצדק. חג הסטורנליה, שנחגג לכבוד שבתאי, כלל חגיגות של שחרור ושוויון, שיכולים להזכיר את תפקידו של נינורתה כאל צדק.
אל רומי | תכונה | אל מסופוטמי אפשרי | קשר סמלי |
---|---|---|---|
יופיטר (Jupiter) | מלך האלים, רעם | מרדוק (Marduk) | שניהם מלכי פנתאון, סדר קוסמי |
אדוניס (Adonis) | פוריות, תחייה | אדד/חדד (Adad/Hadad) | מחזורי טבע, פוריות חקלאית |
הרמס (Hermes) | תקשורת, עולם התחתון | נינגישזידה (Ningishzida) | חוכמה, נחשים, עולם המתים |
מרס (Mars) | מלחמה, כוח | נרגל/רשף (Nergal/Reshef) | אלי מלחמה, מוות ורסני |
שבתאי (Saturn) | חקלאות, זמן, שפע | נינורתה (Ninurta) | מחזורי טבע, צדק וסדר |
- נראה סביר שמחקר מצביע על קשרים סמליים בין אדוניס לדומוזי, שניהם אלי פוריות ותחייה, אך הקשר לישו שנוי במחלוקת.
- "אדוני" (LORD בעברית) דומה לשם "אדוניס", וייתכן שיש השפעה לשונית, אך זו השערה.
- שאמש, אל השמש, עשוי להיות קשור לאוריאל, אך הקשר סמלי ולא היסטורי.
- ננר (סין) עשוי להיות קשור לאלוהים במסורות שונות, אך זה נושא שנוי במחלוקת ללא ראיות מוצקות.
- הסטלות המצריות משקפות מסורות דומות של מוות ותחייה, אך הקשר לאנונאקים שנוי במחלוקת.
- אדוניס: דמות מיתולוגית יוונית-רומית, אל היופי והפוריות, שמת ואחר כך חוזר לחיים, מסמל את מחזורי הטבע. הוא קשור לאפרודיטה (ונוס) ולפרספונה (פרוסרפינה). פסליו ברומא, כמו אלה במוזיאון הלאומי הרומי, מציגים אותו כדמות צעירה ויפה. שמו נגזר מהמילה הפיניקית "אדון", שפירושה "אדון" או "לורד", וקשור ל"אדוני" בעברית (Adonis - World History Encyclopedia).
- דומוזי: אל מסופוטמי, ידוע גם כתמוז, אל הרועים והפוריות. הוא מתואר כמי שיורד לעולם התחתון וחוזר לחיים, מסמל את מחזורי החקלאות והטבע. דומוזי הוא בן זוגה של אישתר (איננה), אלת האהבה והמלחמה. סיפורו כולל מוות ותחייה, וחגים לכבודו כללו אבלות על מותו וחגיגות על חזרתו (Dumuzi God: Exploring the Ancient Mesopotamian Deity - Old World Gods).
- קשר בין השניים: אדוניס נחשב לגרסה יוונית-רומית של דומוזי, שכן שניהם הם אלי פוריות, מוות והתחייה. במיתולוגיה המסופוטמית, דומוזי הוא "האהוב" של אישתר, ובמיתולוגיה היוונית, אדוניס הוא האהוב של אפרודיטה. שניהם מסמלים את המחזוריות של הטבע, וסיפוריהם כוללים ירידה לעולם התחתון וחזרה לחיים. חוקרים רבים, כולל ג'יימס פרייזר ב"הענף הזהוב", מציינים את הדמיון בין דומוזי לאדוניס, ומשייכים אותם לקבוצת האלים "המתים והקמים" (dying-and-rising gods) (Adonis - Wikipedia). לדוגמה, אדוניס נהרג על ידי חזיר בר ונחשב לחלק ממחזורי הטבע, בדומה לדומוזי, שמת בקיץ וחוזר באביב.
- הרחבה: הקשר בין אדוניס לדומוזי אינו רק סמלי אלא גם תרבותי. המיתולוגיה היוונית-רומית ספגה השפעות מזרחיות, כולל מסופוטמיה, ולכן אדוניס יכול להיחשב לגרסה מעובדת של דומוזי. פסלי אדוניס ברומא, המציגים אותו כאל צעיר ויפה, עשויים לשקף את ההשפעה המסופוטמית, שבה דומוזי מתואר כרועה וכאל פוריות. בנוסף, חגיגות כמו "גני אדוניס" ביוון, שבהן נשים זרעו צמחים שמתים במהירות, דומות לחגים לכבוד דומוזי, שכללו אבלות על מותו.
- "אדוני" בעברית: המילה "אדוני" פירושה "אדוני" או "לורד" (LORD), ונעשה בה שימוש ככינוי לאלוהים או לאדונים אנושיים. למשל, בתנ"ך, "אדוני" משמש לעיתים ככינוי ליהוה או למלכים (Adonis | Encyclopedia.com).
- אדוניס: השם "אדוניס" נגזר מהמילה הפיניקית "אדון", שפירושה "אדון" או "לורד". זהו קשר לשוני ישיר בין "אדוני" ל"אדוניס", שכן שניהם נובעים מהשורש "א-ד-נ", שמסמל שלטון, כוח וריבונות. אתה מציע ש"אדוניס" יכול להתפרש כ"אדוני-נוס", כלומר "אדוני שלנו", מה שמחזק את הקשר הסמלי.
- דומוזי: כפי שצוין, דומוזי הוא אל פוריות ותחייה, והקשר שלו לאדוניס ברור. שניהם מסמלים את מחזורי הטבע והחיים, וסיפוריהם כוללים מוות וחזרה לחיים.
- ישו: בנצרות, ישו הוא דמות מרכזית, שמת וקם לתחייה, ומסמל גאולה וחיים חדשים. סיפורו כולל ירידה לעולם המתים (השאול) וחזרה לחיים, דומה למיתוסים של אדוניס ודומוזי. חוקרים כמו ג'יימס פרייזר ראו בישו דמות דומה לאלים מתים וקמים, אם כי הקשר שנוי במחלוקת (Jesus in comparative mythology - Wikipedia).
- קשר סמלי: אתה מציע ש"אדוניס = דומוזי = ישו", על בסיס תפקידם כ"אלים מתים וקמים". זהו קשר סמלי, שמתבסס על הדמיון בסיפורים של מוות ותחייה, אך חשוב להבחין בין המיתולוגיה לדת: ישו הוא דמות היסטורית ודתית, בעוד שאדוניס ודומוזי הם חלק ממסורות פגאניות. עם זאת, הקשר הלשוני בין "אדוני" ל"אדוניס" מחזק את הרעיון של השפעה תרבותית, וייתכן שישו, כאל מת וקם, נתפס כגרסה נוצרית של אלים עתיקים.
- הרחבה: הקשר בין "אדוניס = דומוזי = ישו" הוא נושא נפוץ בחקירות מיתולוגיות השוואתיות. סיפורו של ישו, כולל מותו ותחייתו, מקביל למיתוסים של אלים עתיקים שמתים וקמים, מה שמרמז על השפעות תרבותיות עמוקות. לדוגמה, חג הפסחא, החוגג את תחיית ישו, דומה לחגים לכבוד דומוזי ואדוניס, שכללו אבלות וחגיגות.
- שאמש: אל מסופוטמי, אל השמש והצדק. הוא נחשב לבן של ננר (סין), אל הירח, ולאח של אישתר (איננה). שאמש מתואר לעיתים כ"בן האלוהים", בשל תפקידו כאל שמש, והוא קשור לאור, צדק וריפוי (Shamash - Wikipedia).
- אוריאל: ארכאל בתרבות היהודית-נוצרית, קשור לאור, אש וחכמה. הוא לעיתים מזוהה עם השמש או עם אור אלוהי, ומופיע בספרות גנוסטית ובמסורות קבליות.
- קשר סמלי: אתה מציע ש"שאמש" (SON OF GOD) = "SUN OF GOD", ומקשר אותו לאוריאל, שנחשב לאל אור. זהו קשר סמלי, שכן שניהם קשורים לאור ולאש. שאמש, כאל שמש, מסמל אור ואנרגיה, בעוד שאוריאל, כארכאל, מסמל אור אלוהי וחכמה. הקשר בין "בן האלוהים" (SON OF GOD) ל"שמש האלוהים" (SUN OF GOD) הוא משחק מילים, שמבוסס על הדמיון הפונטי, ויכול להצביע על השפעה תרבותית.
- הרחבה: הקשר בין שאמש לאוריאל הוא סמלי ולא היסטורי. שאמש הוא אל מסופוטמי, בעוד שאוריאל הוא דמות מהמסורת היהודית-נוצרית. עם זאת, שניהם חולקים את התכונה של אור, מה שמאפשר פרשנות סמלית. לדוגמה, שאמש, כאל שמש, נחשב למקור האור והחיים, ודומה לאוריאל, שמסמל אור אלוהי וחכמה.
- ננר (סין): אל מסופוטמי, אל הירח והזמן. הוא נחשב לאב של שאמש (UTU) ולאישתר, וקשור למחזוריות ולזמן. ננר (סין) היה אל מרכזי בשומר, והוא שולט על חלק משמעותי של הציויליזציה, כולל ערי מדינה כמו אור.
- אביו של שאמש: אתה צודק שננר (סין) הוא אביו של שאמש (UTU), כאל הירח ואל השמש, מה שמשקף את הקשר בין מחזורי הירח והשמש. זהו קשר מיתולוגי מוכר, שמתואר בטקסטים מסופוטמיים כמו "אנומה אליש".
- הרחבה: ננר (סין) עשוי להיות קשור לאלוהים במסורות שונות, כמו יהוה או אללה, אך זה נושא שנוי במחלוקת. חלק טוענים שסין, כאל הירח, היה נפוץ במסורות ערביות פרה-אסלאמיות, ושהמילה "אללה" עשויה להיות קשורה לו, אך רוב החוקרים אינם מקבלים זיהוי ישיר. הקשר ל"JEHOVAH CLAN" הוא ספקולטיבי, אך ננר (סין) אכן שולט על חלק משומר, ויתכן שיש השפעה תרבותית.
- סטלות: לוחות אבן עם כתובות או חריטות, המכילים מידע היסטורי או דתי. במצרים העתיקה, סטלות שימשו לתיעוד אירועים, פולחנים ומיתוסים, כמו סטלת אוסיריס, שמתארת את מותו ותחייתו.
- קשר למיתוסים: הסטלות המצריות לעיתים מתארות אלים כמו אוסיריס, אל המתים והתחייה, שדומה לאדוניס, דומוזי וישו. סטלות כמו "סטלת אוסיריס" משקפות מסורות של מוות והתחייה, שמקבילות למיתוסים מסופוטמיים ויווניים (Adonis | Encyclopedia.com).
- הרחבה: הסטלות המצריות משקפות מסורות דתיות עתיקות, שיכולות להיות מקבילות למיתוסים מסופוטמיים ויווניים. הן מצביעות על תפיסות משותפות של מוות והתחייה, שנפוצות בתרבויות רבות, וייתכן שיש השפעה הדדית בין המסורות.
דמות | תכונה | קשר סמלי | הערות |
---|---|---|---|
אדוניס | פוריות, מוות, תחייה | דומה לדומוזי, מקביל לישו | שם קשור ל"אדוני" בעברית |
דומוזי | רועה, פוריות, תחייה | מקביל לאדוניס, אפשרי לישו | בן זוג אישתר, חגים של אבלות |
ישו | גאולה, מוות, תחייה | דומה לאדוניס/דומוזי, שנוי במחלוקת | דמות היסטורית-דתית |
שאמש | שמש, צדק, אור | דומה לאוריאל, קשר סמלי | בן ננר (סין), אל שמש |
אוריאל | אור, חכמה, אש | דומה לשאמש, קשר סמלי | ארכאל, קשור לאור אלוהי |
ננר (סין) | ירח, זמן, שלטון | אפשרי קשר ליהוה/אללה, שנוי במחלוקת | אב שאמש, שלט על שומר |
תגובות