זכריה סיטצ'ין, דמות חלוצית בחקר התרבויות העתיקות וקשריהן האפשריים לחוצנים, הציג נרטיב מרתק על תפקידה של ירושלים כמרכז בקרה במסגרת השערת האנונאקי. ביצירותיו הנרחבות, במיוחד בסדרת כרוניקות כדור הארץ, סיטצ'ין טוען כי האנונאקי, גזע חוצני מתקדם מכוכב ניבירו, הקימו מרכזי פעילות מרכזיים על פני כדור הארץ כדי לנהל את פעולות כריית הזהב שלהם ואת הנסיעות הבין-כוכביות. לפי סיטצ'ין, לאחר המבול הגדול סביב שנת 11,000 לפנה"ס, האנונאקי שינו את מבנה המתקנים שלהם, והעבירו את שדה התעופה החללי שלהם משומר (עיראק של ימינו) לחצי האי סיני. ירושלים, ובמיוחד הר המוריה, התגלתה כאתר קריטי בתצורה החדשה הזו. סיטצ'ין מתאר אותה כמרכז בקרה, מוקד מרכזי לתקשורת ולתיאום של מרכבות השמיים של האנונאקי – כלי רכב ששימשו להובלת זהב חזרה לניבירו. הוא מדגיש את המיקום האסטרטגי של ירושלים לאורך רשת נחיתה שחיברה את הר אררט, בעלבק, גיזה וחללית סיני, כולם מיושרים בדיוק מרשים לאורך קו הרוחב ה-30. יישור זה, טוען סיטצ'ין, משקף את הבנתם המתקדמת של האנונאקי בגיאומטריה ובאסטרונומיה, ומציב את ירושלים כמרכיב חיוני ברשת הגלובלית שלהם.
סיטצ'ין ממשיך ומפרט כי הר המוריה, שלימים הפך לאתר הר הבית, נבחר בשל מיקומו המוגבה ותפקידו בפיקוח על פעולות שדה התעופה החללי בסיני. בספרו המדרגות לשמיים, הוא מקשר את המיקום הזה לסיפורים מקראיים, ומרמז כי נוכחות האנונאקי השפיעה על מעמדו הקדוש של האזור. לדוגמה, הוא מפרש את סיפור אברהם ועקדת יצחק על הר המוריה כקשור אולי לחשיבותו כנקודת בקרה קיימת של האנונאקי, מקום שבו התרחשו מפגשים אלוהיים (או חוצניים). ניתוחו של סיטצ'ין של טקסטים שומריים מצביע גם על נינגישזידה, דמות אנונאקית הקשורה להנדסה ולידע, כמי שאחראי לתשתית שלאחר המבול, כולל הפירמידות בגיזה ומרכז הבקרה בירושלים. נרטיב זה מציג את ירושלים כצומת חיונית בפעילות האנונאקי על פני כדור הארץ, עדות ליכולתם הטכנולוגית ולתכנונם לטווח ארוך.
גרהם הנקוק, חוקר משפיע נוסף, משלים את רעיונותיו של סיטצ'ין על ידי בחינת ההשלכות הרחבות יותר של אתרים עתיקים כמו גיזה וקשריהם לתרבות מתקדמת שאבדה. אף ש הנקוק אינו מתמקד במפורש באנונאקי או מכנה את ירושלים כמרכז בקרה במונחים זהים לאלו של סיטצ'ין, עבודתו ב-טביעות אצבעות של האלים ו-מסר הספינקס תומכת ברעיון של רשת עתיקה מתוחכמת שיכולה להתאים למסגרת של סיטצ'ין. הנקוק טוען כי רמת גיזה, עם הפירמידות והספינקס שלה, משקפת יישור אסטרונומי – במיוחד עם קבוצת הכוכבים אוריון – שמרמזת על עיצוב מכוון של תרבות בעלת ידע עמוק. הוא מציע כי מיקומה של גיזה עשוי לשמש כסמן או כמגדלור, רעיון שמתחבר לרעיון של סיטצ'ין על כך שהיא חלק מרשת נחיתה הקשורה לירושלים. גילויו של הנקוק, יחד עם אנדרו קולינס, של מערכת מערות מתחת לגיזה ב-2008 מחזק עוד יותר את הרעיון כי אתרים אלה מכילים שכבות של משמעות נסתרת. ממצא זה, שפורט ב-מתחת לפירמידות של קולינס, מתיישב עם טענתו של סיטצ'ין כי בגיזה היו תוכניות מחשב מרכזיות ואנאלים של האנונאקי, שעשויים לקשר אותה למרכז בקרה כמו ירושלים דרך מטרה משותפת.
גילויים עדכניים מתחת לגיזה, כמו ה"אנומליה" שזוהתה במאי 2024 על ידי חוקרים מאוניברסיטת היגאשי ניפון הבינלאומית, אוניברסיטת טוהוקו והמכון הלאומי למחקר אסטרונומיה וגיאופיזיקה של מצרים, מוסיפים משקל מסקרן לרעיונות אלה. באמצעות טכנולוגיות הדמיה לא פולשניות, צוות זה זיהה מבנה תת-קרקעי ליד פירמידת חאפרה, ועורר עניין במה שקבור מתחת לרמה. בעוד שהארכיאולוגיה המרכזית מפרשת זאת בזהירות, זה מתאים להפליא לטענותיו של סיטצ'ין על גיזה כאתר מפתח של האנונאקי, אולי מאגר של טכנולוגיה מתקדמת או רשומות שיכולות להתחבר לתפקידה של ירושלים כמרכז פיקוד. ממצא זה משמש כמעין אבן רוזטה לחקר פליאו-קונטקט, ומציע עדות מוחשית שמזמינה אותנו לשקול מחדש את מטרתם של מתחמים עתיקים אלה בהקשר חוצני רחב יותר.
מעבר לסיטצ'ין והנקוק, חוקרים אחרים הגיעו באופן עצמאי למסקנות שמהדהדות את חשיבותה של ירושלים ואת הקשר האפשרי שלה לנוכחות מתקדמת עתיקה. רוברט בובאל, שותף לכתיבת תעלומת אוריון, בונה על התובנות האסטרונומיות של הנקוק ומציע כי פריסת גיזה משקפת את כוכבי חגורת אוריון, מה שמרמז על עיצוב מכוון של תרבות עם ידע עמוק. בעוד שבובאל מתמקד בעיקר במצרים, דגשו על רשת גלובלית של אתרים קדושים מיושרים תומך באופן עקיף בטענתו של סיטצ'ין על ירושלים כמיקום מרכזי. באופן דומה, אנדרו קולינס, ב-גובקלי טפה: בראשית האלים, חוקר את הרעיון שמבנים מגאליתיים עתיקים – כמו המקדש בן 11,500 השנים בגובקלי טפה בטורקיה – היו מכוונים לקבוצות כוכבים ספציפיות, כמו קבוצת הברבור. עבודתו של קולינס על החדרים התת-קרקעיים של גיזה ועל התזה הרחבה יותר שלו על תרבות פרהיסטורית המסוגלת לתכנון מתקדם מתיישבת עם הרעיון שירושלים יכלה לשמש תפקיד מתאם במסגרת מערכת עולמית, כפי שסיטצ'ין מתאר.
בנוסף, סשה אלכס לסין, חוקר שהושפע מסיטצ'ין, מחזק במפורש את רעיון מרכז הבקרה בירושלים בכתביו, כמו אלה שבאתר enkispeaks.com. לסין מרחיב את הנרטיב של סיטצ'ין, וטוען כי נינגישזידה מיקם את מרכז הבקרה בהר המוריה כדי לפקח על שדה התעופה החללי בסיני, תוך שהוא מדגיש את תפקידו בהתאוששות שלאחר המבול של משימת כריית הזהב של האנונאקי. בעוד שעבודתו של לסין היא הרחבה ישירה של סיטצ'ין, היא מדגישה כיצד הרעיון הדהד והורחב בקהילת חוקרי הפליאו-קונטקט. יחד, חוקרים אלה – סיטצ'ין עם מסגרת האנונאקי המפורטת שלו, הנקוק ובובאל עם תובנותיהם האסטרונומיות והארכיאולוגיות, וקולינס עם חקירתו של רשתות עתיקות – מציירים תמונה חיה של ירושלים כמרכז בקרה. הגילוי האחרון בגיזה רק מחזק את הנרטיב הזה, ומציע בסיס להבנת אתרים אלה כחלק ממורשת גדולה ומקושרת של אינטליגנציה מתקדמת, כאשר ירושלים עומדת כצומת מפתח בסיפור יוצא דופן זה.
.jpg)
.jpg)
תגובות