נאום – שחרור הדתות להבנה חדשה במסגרת הסכמי אברהם
נאום – שחרור הדתות להבנה חדשה במסגרת הסכמי אברהם
הקדמה: אהבה וכבוד לכל בני האדם
אני פונה אליכם מתוך אהבה עמוקה וכבוד לכל בני אברהם – ליהודים, לעברים, לערבים. אחרי הכול, ההבדל בין "עברי" ל"ערבי" הוא רק אות אחת – ואנחנו קרובים הרבה יותר ממה שניסו לגרום לנו להאמין. אני לא תוקף, אני קורא להבנה חדשה, לטרנספורמציה תודעתית, לשחרור.
דתות אברהם, כפי שהן כיום, אינן מקדמות אמת או חירות, אלא כלי לשליטה בתודעה האנושית. הן הוקמו כדי לצמצם ולא להרחיב, להסתיר ולא לגלות. הגיע הזמן להסיר את המכשולים, לפתוח את שערי הידע ולהעלות את רמת התודעה הקולקטיבית.
במסגרת זו, חובה עלינו להשיב את כבודה של האישה, להכיר במקומה המרכזי בחברה, ולשים סוף לדיכוי הנשים שהדתות השתמשו בו במשך דורות כתירוץ לשליטה.
ומעל הכול, אנחנו חייבים לעצור את הניסיונות לדילול אוכלוסייה ולשלוט בעתיד האנושות. אסור לנו לתת לקומץ קטן של שליטים לנהל את גורלם של מיליארדים דרך מלחמות, הרס סביבתי ומשברים מתוכננים.
חשיפת הרבדים הנסתרים של דתות אברהם
למי שחי בתוך הקופסה של התודעה הממוסדת, הדברים האלו עשויים להישמע קיצוניים – אבל רק משום שמעולם לא ניתן לכם הידע להטיל ספק. השליטה התיאולוגית מבוססת על מניעת חשיפה למקורות אמיתיים.
האסכולה הפאן-בבלונית – קבוצת חוקרים שפענחו את השורשים האמיתיים של הדתות – הושמצה, נרדפה, הועלמה. בדיוק כפי שהאינקוויזיציה מחקה ידע ופגעה במי שחשף את האמת, כך עשו הדתות גם כאן. הן הפכו את הפוליתאיזם למשהו מתועב, פגאני, כאילו מדובר בכפירה, בזמן שהוא היה הבסיס של התרבויות הגדולות.
אפילו בשפה הרוסית, המילה поганый (פוגאני) משמעה "מלוכלך, בזוי" – וזה לא במקרה. זו תכנות תודעתי. מישהו רצה שהמושג "ריבוי אלים" ייראה כמשהו בזוי ודחוי, כי האמת היא שריבוי האלוהויות הסתיר סודות על טבע הבריאה, על ההיסטוריה האבודה שלנו.
בתוך היהדות עצמה נותר רמז ברור: "אלוהים" היא מילה ברבים. התורה עצמה אומרת: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – מי זה "אנחנו"? למה אף רב לא מוכן להסביר זאת?
הגילויים ממסופוטמיה שאיימו על הדתות
התגליות במסופוטמיה הביאו להוכחות חד-משמעיות:
- סיפורי בראשית, המבול, ומגדל בבל מבוססים ישירות על מיתוסים שומריים ואכדיים.
- אנכי, אנליל, מרדוך, תמוז – לא דמויות מומצאות, אלא ישויות שהיו במוקד הפולחן הקדום.
- במקום ללמד עליהם, הדתות מחכו את שמותיהם, עיוותו את דמותם, והכניסו אותם תחת מטרייה חדשה – כדי לשמר שליטה.
הנהגת הדתות ידעה זאת, ולכן אסרה על העם לקרוא, ללמוד, להבין. אם שואלים שאלות נוקבות – יש הרחקה, נידוי, רדיפה. בתוך החברה החרדית, תלמיד ישיבה שמתחיל לשאול יותר מדי שאלות יכול למצוא את עצמו מנודה, חסר עבודה, ולפעמים אפילו נעלם לחלוטין.
עבריות מול יהדות – המורשת שנגנבה
תנועת הכנענים, בהובלת יונתן רטוש, הבינה זאת. הם הבינו שהעברים – בני ישראל הקדומים – לא היו יהודים כפי שאנחנו מכירים היום. הם היו צאצאים של תרבות רחבה בהרבה, מחוברים לשורשי מסופוטמיה, מצרים וכנען. היהדות הרבנית כפתה את עצמה על המורשת העברית, מחקה את **אנכי,
תגובות