Sak-kut סִכּ֣וּת "סכות מלך " "אדר מלך"
שבתאי כוכבו של העם היהודי
שבתאי היה מוכר לבבלים מזה אלפי שנים מאחר שהיה כוכב לכת בהיר וזוהר במיוחד למרות מרחקו העצום מכדור הארץ.בגלל זוהרו הגדול במיווחד ידעו הבבלים כבר בתקופות קדומות שזהו כוכב לכת אם כי רחוק במיוחד מהשמש ושאין לזהות אותו עם כוכבי שבת זוהרים שהם היכירו כמו סיריוס וקנופוס.
ידוע שבימי התנ"ך עם ישראל עבד את כוכב הלכת שבתאי.
בתקופת התנ"ך כוכב הלכת שכיום נקרא "שבתאי "היו לו שני שמות שונים לפחות וכנראה יותר מכך.
כוכבי-הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים-בבליים , ובדרך כלל, בהקשר של עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים. למשל, בישעיהו: "ואתם עוזבי ה', השכחים את הר קודשי, העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך" (סה, יא). גד הנזכר כאן, הוא,לדעת אחדים ( אך לא לדעתי ) כוכב-הלכת צדק, אל ההצלחה של עמי כנען. "מני" הוא, כנראה, אל הגורל, המזוהה עם אחד מכוכבי-הלכת, ולכבודו היו שותים יין (ממסך).
לדעתי שמו של כוכב הלכת הגדול ביותר צדק-יופיטר היה בממלכת יהודה "יהווה" כשם האל הראשי של הממלכה כפי שהיה מקובל בכל מקום. אבל עורכי התנ"ך הקפידו למחוק כל איזכור לכך.
מלבד כוכב נוגה ששמו בתנ"ך הוא "הילל בן שחר" ,שבתאי הוא כוכב הלכת היחיד ששמו ניתן בתנ"ך.למעשה ניתנים שני שמות שונים שלו (!) מה שמראה על חשיבותו.
שמו של שבתאי בתנ"ך הוא כיוון – בספר עמוס כתוב: "וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם–כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם." (ה, כו).
הוא מוצג ככוכב שבני ישראל הקדמונים עבדו אותו בעת נדודיהם במדבר.ןמן הסתם יש להניח גם בהווה של הנביא.
איך בעצם אנו יודעים ש"כיוון " הוא שבתאי ? את זה אי אפשר לדעת מעמוס עצמו או מכל מקום אחר בתנ"ך. את זה אנו יודעים משום שיש מילה דומה לאותו כוכב לכת ברשומות הבבליות של טבלאות סורפו שנאספו מאות שנים לפני עמוס באכד ושכללו השבעות קדומות שונות לאלים שונים ושם מוזכר "כיונו " Kayawanu שמשמעותו "האל של כוכב הלכת השישי מהשמש "ששמו הנפוץ יותר באכדית היה נינורטה . אך היה לו שם נוסף :Sak-kut או "סכות מלך " בשמו המלא ונקרא גם "אדר מלך". כנראה, גם "סכות" הוא כוכב-לכת,וזהו פשוט שם אחר לשבתאי.אז היו לכוכב לכת זה שני שמות שונים מה שמראה על חשיבותו באותה התקופה.
Sakkuth and Kaiwan - Search results provided by BiblicalTraining
כוכב השבת -כוכב הלכת שבתאי בשפה העברית ובספרות המדע הבדיוני - המולטי יקום של אלי אשד (no-666.com)
Sakkuth and Kaiwan
SAKKUTH and KAIWAN sǎk’ əth, ki’ wən (סִכּ֣וּת, כִּיּ֣וּן, τὴν σκηνήν, meaning uncertain; tabernacle, pedestal, astral deities have been suggested). A reference to Israelitish apostasy.
The worship of heavenly bodies constituted a real threat to Israel and she was warned against it and condemned for it repeatedly (Deut 4:19; 2 Kings 17:16). In the period of Assyrian domination, esp. after the reign of Shalmaneser III (858-824 b.c.) it became very popular. From a Babylonian incantation it is evident that Sakkuth and Kaiwan were interchangeable names for the god Saturn. Amos warned Israel that devotion to this god would bring ultimate ruin, and that she must detach herself from it (Amos 5:26).
The word sakkuth may also be vocalized as sukkōt, in which case it means tent or booth. It is so taken in the DSS (CD p. 7, 1:15), the LXX, and NT (Acts 7:43). This may be because of the word’s basic meaning or because of a play on words. The tabernacle of Moloch is thus an element of heathen worship and the mention of the god chiun, Saturn, serves the same purpose. The vocalization kiyyun of the Heb. text instead of the normal kaiwan is a Jewish device whereby the vowels of the Heb. word abominable (shiqqus) are attached to the name of the heathen deity. The NT, following the LXX, uses rephan, apparently from repa, an Egyp. name of the god Saturn (cf. F. F. Bruce, Acts of the Apostles, in loc.).
תגובות