שבטי החורים שעתה נקראו על שם מקום מושבם "יהודה" ובני ימין ששונה "לבנימין" המשיכו לעבוד את אל המים המתוקים והחוכמה השומרי "אנכי" ובעת שנעלמה ממלכת ישראל (ב') משומרון עברו לעבוד את "האל בארון" ומאז צורפו שני האלים והיהודים נשמעים למנטרה "אנכי יהוה – אלוהיכם".
דעה: ישראלים, עברים – ורסוס יהודים.
שבט יהודה המופיע בתנ"ך מכיל בני שבט חורי מצפון מסופוטמיה. בנימין אף הוא ממקור דומה (בני ימין). שבטים נוספים מוצאם מאיי יוון, ממצרים, מכנען ומעבר הירדן.
שבטי עבר הירדן שסופחו לממלכת ההיקסוס שתחילתה 1720 שיתפו את סמל "פרא האדם" בווריאציות שונות עם שבטי המדבר עמם כרת ברית בסביבות 1620 לפנה"ס המלך יעקב הר שהפך ליעקב אל לאחר כריתת הברית עם שבטי המדבר. סביר לשער שהשבטים שחיו בעבר הירדן המזרחי ונספחו לממלכת ההיקסוס שחלשה על כנען וצפון מצרים, תרמו למימוש הברית עם "אחיהם" השבטים המדבריים, כולל אלה שהתנ"ך מכנה מדינים ועוד.
השבט החורי שחי באזור יהודה, ממנו יצא כנראה מנהיג ההיקסוס "ששי" ונראה ששמו היה "שבט דוד".
כך הפכו שבטי המדבר, יחד עם השבטים שחיו בכנען ובמצרים התחתונה "לישראלים"
עשרות שנים בודדות לאחר כריתת הברית שהפכה את ממלכת ההיקסוס לאימפריית ישראל – התפוצץ הר הגעש סנטוריני והמיט חורבן על מצרים התחתונה.
שאריות השבטים ממוצא עבר הירדן שעתה היו חלק "מישראל" נמלטו למחוזות מוצאם הן מפני פרעה יעחמס שתפש את השלטון על הישראלים במצרים התחתונה (הצפונית) בסביבות 1580 לפנה"ס והן ממורא האסונות ובשל החורבן שגרמה ההתפוצצות האדירה.
פרעה יעחמס השתלט על מחוזות ההיקסוס, כולל כנען, אך לא כבש את מזרח הירדן שם המשיכו לחיות שבטים "בני יעקב אל".
השבט החורי שחי ביהודה והפך אף הוא לחלק מישראל החליף שליט. מלך ההיקסוס האחרון ולמעשה המלך הישראלי האחרון לאותה עונה, המלך חמודי שהוחלף בפרעה הדרומי יעחמס וכך בעוד השבטים שנמלטו למזרח הירדן התנגדו למצרים ושיתפו פעולה עם הפלשתים שהגיעו לכנען בעקבות אותו אסון והיוו יריב למצרים, הפכו ליריבים לשבט שחי ביהודה ששמר אמונים לשלטון החדש.
כשלוש מאות שנה לאחר בריחת שבטי מזרח הירדן שהמצרים כינו בשמות גנאי "עברים", "חבירו", "שסו" ואף כנו את האל "הפרא אדם" שלהם "סת" החמור כאילו לעגו לאל שזמן קצר לאחר שצורף לפנתאון המצרי נחת אסון הטבע הגדול בתולדות התרבות האנושית, התרופף מעמדה של מצרים והיא נפלה בידי שליט ממוצא חורי, כמו מוצא השבטים שחיו ביהודה והתאפשרה פלישת השבטים המזרחיים לכנען.
השבטים שהתיישבו בשומרון ועוד, כרתו בריתות עם שבטים כנעניים וכאלה שהגיעו עקב האסון מהאיים, השלימו עם "היהודאים" (שהיו כמותם "ישראלים" עד 1580 לפנה"ס ונטשו את הברית ישראל לטובת חסות המצרים הדרומיים) ואף אמצו לעצמם את "בית דוד" ששלט ביהודה.
כל אותה תקופה המשיכו השבטים הישראלים להתגדר בווריאציות השונות של "פרא האדם" כמתואר במקדש הישראלי בכונתילת עג'רוד.
שבטי החורים שעתה נקראו על שם מקום מושבם "יהודה" ובני ימין ששונה "לבנימין" המשיכו לעבוד את אל המים המתוקים והחוכמה השומרי "אנכי" ובעת שנעלמה ממלכת ישראל (ב') משומרון עברו לעבוד את "האל בארון" ומאז צורפו שני האלים והיהודים נשמעים למנטרה "אנכי יהוה – אלוהיכם". חלק מתושבי "ישראל ב'" עברו להתגורר ביהודה לאחר חורבן ממלכתם ואולי זו הסיבה שהאל החדש "האל בארון" כונה בשם בו כינו את חמורי המדבר "יהוה".
עד חורבן בית שני הקריבו קרבנות ואחר כך החלה להתפתח "יהדות" שעיסוקה רפורמות ופיצולים שבסיסן ספר דברים וכל קשר לעבודות האלילים שנעשו בבית המקדש הוא נסיבתי וחסר משמעות ויש המבלבלים בין אסון הגלות "לאסון חורבן הבית" שאינו אסון כי אם זרז להתפתחות.
תגובות