יאללה כפיים חראשו: אצל עומר אדם יש "זונה רוסייה" ואין לה שם וקול (msn.com)

יאללה כפיים חראשו: אצל עומר אדם יש "זונה רוסייה" ואין לה שם וקול

 

ניסן שור

 

לפני יום

השר לשעבר וממובילי המבצע להעלאת יהודי עיראק מרדכי בן פורת מת בגיל 98

משרד החינוך נעלם, ומשאיר את המנהלים להתמודד לבדם עם כאוס הקורונה

© סופק על ידי הארץ עומר אדם. ייצוגים של תרבות האונס שהפכו לבדיחת גיחי-גיחי צילום: אלדד אלוני

אמא שלי בת ה-76 מתקשרת אלי מדי פעם ומתלוננת על כל העולם. היא מתלוננת על פקידים במשרדים ממשלתיים, טלפניות במוקדי שירות לקוחות, נהגי אוטובוס, רופאות בקופת חולים, מלצרים במסעדות, מעצבות שיער וטכנאים של הוט. היא לא מבינה, אמא שלי, למה מתייחסים אליה ככה. היא הרי עלתה לארץ כבר לפני יותר מארבעים שנה. היא היתה אמורה להיות ישראלית כמו כולם, שוות ערך לצברים והצבריות. אבל גורלה נגזר להיות "רוסייה". היא סומנה מראש. יש לה מבטא רוסי כבד והיא נראית, עדיין, כמו מהגרת. לא נפטרים מהגיבנת הזאת כל כך בקלות. היא מתהלכת במרחב בתחושה בלתי פוסקת של עימות והשפלה. הישראלים מדברים אליה בקול רם כאילו שהיא מטומטמת, מתנשאים מעליה, מנסים לתחמן ולדפוק אותה, לועגים לדיבור שלה ולאיך שהיא נראית. זו מועקה כמעט יומיומית. קשה להיות רוסייה מבוגרת בישראל. קשה להיות רוסייה. נקודה.

גזענות נגד יוצאי ברה"מ לשעבר – אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית ותרבותית של יותר ממיליון בני אדם – היא תמיד באופנה. מעולם לא יצאה מהאופנה. תקשיבו ל"קאקדילה", השיר החדש של עומר אדם שיצא לכבוד הנובי-גוד, חג נוצרי שנהפך בשנים האחרונות לאירוע בסדר גודל לאומי. על פניו, לזמר המגה-פופולרי היו כוונות טובות. אדם הוא בן למשפחה קווקזית, לשיר יש שם רוסי ומלים כמו "חראשוֹ" ו"נזדרוביה" משובצות בו לכל אורכו. גם המנגינה מזכירה שילוב של "קלינקה קלינקה קלינקה מיה", מקצבי אוּמפה-אוּמפה, שירים של הגבעטרון בשילוב של סלסולי פופ ים תיכוני. מה רע? חזון כור ההיתוך קורם עור וגידים לנגד עינינו. וגר עומר אדם עם דֶד מוֹרוֹז.

אלא שהתוצאה היא תצוגה נחותה של סטריאוטיפים גסים ומשפילים. המלים של השיר, בז'אנר שגם ככה לא מצטיין מבחינה לירית, הן תחתית החבית. כשברקע צלילי אורגן חשמלי, עומר אדם שר בפזמון – "והיא אומרת קאקדילה לה לה מה קרה לה לה והיא שותה לה לה והיום היא בכלל לא בטו..." בשלב הזה אדם נעצר לחצי שנייה, כדי שהמאזין ישלים בעצמו את המשפט ויצווח בקולי קולות "בתולה!". זה טריק אמנותי שנועד להבהיר מי היא גיבורת השיר – האישה הרוסייה הצעירה, הפלרטטנית, קלת הדעת, החשקנית. זהו דימוי מקובל בחברה הישראלית. עומר אדם בסך הכל משתמש באסוציאציה קיימת. "זונה רוסייה" הוא מושג מביש, תוצאה של מציאות טרגית של סחר בנשים, שהשתרש עמוק בתוך השפה, בתוך התרבות, ו"קאקדילה" הוא שיר שאפילו לא מנסה להסתיר את הרמיזות המיניות. הוא זועק אותן בהנאה גדולה ובעליצות פופית שמסתירה מאחוריה תפיסת עולם הרסנית. מיזוגניה וסקסיזם שבוקעים מתוך חפלה מקפיצה. ייצוגים של תרבות האונס שהפכו לבדיחת גיחי-גיחי מוזיקלית.

הדמות שעומדת במרכז השיר (למלים ולחן של משה בן אברהם, אופק יקותיאל, מאור תיתון ואלעד טרבלסי. לא פחות מארבעה אנשים חתומים על הדרעק הזה) היא של מישהי שלא מצליחה להשתלב במרחב הים תיכוני ("בין הים והשמים חם לי חם לי כולי מים מה עכשיו") ובקושי דוברת את השפה העברית ("אומרת לי עברית קשה שפה כל היום רק נייט ודה"). וכמובן, היא שיכורה מהתחת ("שותה לה לה") ותאבת בצע; פאם פטאל שחומדת את הונו וגופו של הדובר ומשתמשת בסקס כדי ללכוד אותו ברשת המונוגמיה ("חתונה טוב אל תציקי"). לא לעתים קרובות אתה נתקל בגזענות טהורה וחסרת בושה שאינה משתמשת ברמזים או מטפורות מתוחכמות. "קאקדילה" היא יצירה נטולת סאבטקסט. הכל נמצא על פני השטח, ישר לפרצוף, בלי פרשנות וללא מודעות עצמית. מה שעצוב זה שבתוך פחות מיומיים כבר יש לשיר הזה יותר מחצי מיליון צפיות והוא בוודאי יהפוך ללהיט ענק במועדונים ובאירועים ובתחנות הרדיו. המנון לאישה ממוצא רוסי, מושפלת, דרוסה ומבוזה. קדימה, כולם ביחד. יאללה כפיים.

אבל עומר אדם לא לבד כמובן. הוא בסך הכל מבטא סנטימנט פופולרי. מכל קצות החברה הישראלית מתגזענים על רוסים. זהו המבצר האחרון של הגזענים והם ממש מתעקשים על זכותם להתגזען. לרוסים, על אף מספרם באוכלוסייה, אין לובי חזק שיגן עליהם. הציבור הערבי נעזר במידה מסוימת של הצלחה בסניגורים נחושים בשמאל ובניסיונות השתלבות בחברה הכללית, המזרחים נאבקים וקוצרים פירות במאבק החשוב שלהם בגזענות, גם הקהילה האתיופית, לפחות מבחינה תקשורתית ופומבית, הצליחה לנער מעצמה את ההכללות הפשטניות שנקשרו בצבע העור והמוצא. יש כאלה שטוענים כי קיימת גזענות נגד אשכנזים אבל זו טענה מגוחכת לחלוטין. אי אפשר להתגזען נגד החזק, זה שאוחז בהון ממשי וסימבולי ובמושכות השלטון. בשנת 2022 לא תמצאו קריקטורות מובהקות של ערבי, מזרחי או אתיופי בתרבות הפופולרית. זה נחשב מיושן ופשוט לא מקובל יותר. גזענות אמנם תמיד יודעת ללבוש צורות אחרות, אבל בלאקפייס זה טאבו מוחלט וגם דחקות עלובות על פועלי בניין פלסטינים, ומבטא של ח' ו-ע' זה שריד מביך לעולם שאיננו עוד. עומר אדם לא יעז לשיר על אישה אתיופית שמוכרת את גופה בשביל אלכוהול, חתונה וחופשה במיקונוס, כפי שנרמז באופן בוטה ב"קאקדילה".

אז נשארנו עם הרוסים. כשזה נוגע אליהם, הכל מותר. רק בחודשים האחרונים, במהלך דיונים בכנסת, חזינו בחבר הכנסת משה אבוטבול מש"ס שצעק "תארגן וודקה" לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, בזמן שזה נאם בנושא תקציב המדינה. כמה שבועות אחר כך חברי הכנסת מהאופוזיציה קראו "אנטישמית! שיכורה!" לעבר חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. זה עבר די בשלום, הקללות המכוערות האלה. שרת התחבורה מרב מיכאלי פירסמה בפייסבוק פוסט ויראלי ובו היא גינתה באופן תקיף את השיר של עומר אדם. היא בעיקר הזדעזעה מהטקסט המחפצן של "קאקדילה" ופחות התרכזה בסוגיה האתנית. מיכאלי היא נצר גאה למפלגת העבודה ההיסטורית, וגזענות היא לא נושא שזר לפוליטיקה שלה, נאמר זאת בלשון עדינה. ובאופן כללי, אני לא מתלהב מאנשי ציבור שממהרים להתייחס ליצירות אמנות שנויות במחלוקת, אם זה עומר אדם ומרב מיכאלי או דוד ריב וכרמל שאמה הכהן. תתעסקו בענייניכם ותנסו להפוך את העולם לטוב יותר, לא את התרבות.

לפני שלוש שנים נבחרו עומר אדם וגידי גוב להוביל את הקמפיין של חברת בזק. השניים ביצעו בדואט גרסה ל"בוקר טוב" מתוך המחזמר "עוץ לי גוץ לי". לכאורה, מדובר במפגש קצוות. הם נבחרו כי הם מייצגים את הפסיפס הכל-ישראלי. אדם הצעיר, הים תיכוני, גוב המבוגר, האשכנזי. אלא שבכל הנוגע לסוגיה הרוסית, הם מצאו עכשיו מכנה משותף וקונסנזוס. בשנת 2018, במהלך תוכנית רדיו בהגשתו, גוב אמר שאיווט ליברמן הוא "עולה חדש עם מבטא רוסי" ובגלל זה הוא לא ראוי לכינוי ההגמוני "מלח הארץ". האמירה עשתה קצת רעש, אבל גוב נחשב ליוצר איכותי וקאנוני, אז החליקו לו את זה. במה הדבר שונה מהלהיט הבזוי "קאקדילה"? גם עומר אדם וגם גידי גוב תופסים את הרוסים והרוסיות כמי שחיצוניים לסיפור הישראלי. הרוסי הוא תלוש, לא שייך, לא משתלב, מנהגיו מגוחכים, תרבותו זרה, הוא חשוף לכל דחקה ירודה ולכל מלת גנאי ארסית.

ליברמן נחשב "עולה חדש" בעיניו של גידי גוב גם אחרי יותר מארבעים שנה בארץ, כמו אמא שלי. האישה הצעירה בשיר של עומר אדם היא "זונה רוסייה" מחוקת זהות, מחוקת פנים, אין לה רצונות משלה, אין לה שם ואין לה קול. היא נמצאת בשיר בתור סובייקט מוחלט שעל חשבונו קוצרים מיליוני צפיות ולייקים. גזענות נגד רוסים מגיעה בכל מיני צורות, גם בשירי פופ ים תיכוניים, מסתבר. "קאקדילה" הוא חוליה נוספת בשרשרת הבלתי נגמרת. מתי הרוסים יהיו ראויים לכבוד ולסובלנות של עומר אדם וגידי גוב ושכמותם? יכול להיות שאף פעם לא.

לא לעתים קרובות אתה נתקל בגזענות טהורה וחסרת בושה שאינה משתמשת ברמזים או מטפורות מתוחכמות. ״קאקדילה״ היא יצירה שהכל בה על פני השטח