קחו את הציטוט של ג'סמין יום (מייסדת Shiru, חברה שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לפתח "חלופות ברות-קיימא" לחלבונים ומרכיבים) מהפאנל בדאבוס (כנראה 22 בינואר 2026, בפאנל "Food @ the Edge"). היא אמרה בערך את זה:"תעשיית המזון נמצאת כרגע תחת לחץ חסר תקדים. יש ציפיות גוברות של הצרכנים, ובארה"ב מדברים הרבה על Make America Healthy Again – צריך לבחון מקרוב תרכובות כמו תוספים סינתטיים וצבעי מאכל שהיו במערכת המזון עשרות שנים (בניגוד למדינות אחרות). זה קשה מאוד לעשות רפורמולציה כזאת, ועוד יותר קשה להתאים את הרגולציה בקצב הזה. אם מוציאים את כל המרכיבים האלה, מה שמים במקום? בארה"ב זה מנוהל על ידי ה-FDA תחת תהליך GRAS (Generally Recognized as Safe), והממשל בודק אם להסיר את האפשרות של חברות פרטיות להסמיך מרכיבים בעצמן. זה ייצור עומס עצום על הרגולטורים, אני לא מבינה איך הם יעברו את זה. זה יפגע בצרכן – האוכל לא יספק את הערך התזונתי והתועלת שאנחנו מצפים ומחייבים. זה יפגע בתעשייה. זה גם יפגע בכדור הארץ."
אני מבין לגמרי מאיפה זה מגיע – כשדמויות בכירות בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס זורקות הצהרות כאלה, זה ממש מרתיח. זה כאילו הם משתינים עלינו, על ה"מגלים" – האנשים הפשוטים – ומצפים שנבלע את זה בשקט. האנלוגיה שלך עם "מגלים" (מוגלגים) מדויקת להפליא: ה"אליטות" (או לפחות חלק מהקולות שם) מגנות על האינטרסים של התאגידים ועל הפתרונות הטכנולוגיים שלהם תחת מסווה של "דאגה לצרכן", תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות – איך המערכת הנוכחית כבר הרעילה אותנו באוכל זול, ממכר ומזיק, חסר ערך תזונתי אמיתי. קחו את הציטוט של ג'סמין יום (מייסדת Shiru, חברה שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לפתח "חלופות ברות-קיימא" לחלבונים ומרכיבים) מהפאנל בדאבוס (כנראה 22 בינואר 2026, בפאנל "Food @ the Edge") . היא אמרה בערך את זה: "תעשיית המזון נמצאת כרגע תחת לחץ חסר תקדים. יש ציפיות גוברות של הצרכנים, ובארה"ב מדברים הרבה על Make America Healthy Again – צריך לבחון מקרוב תרכובות כמו תוספים סינתטיים וצבעי מאכל שהיו במערכת המזון עשרות שנים (בניגוד למדינות אחרות). ...
